שִׁבֹּלֶת שֶׁהָיְתָה בְּתוֹךְ הַכְּרִי וכו’. בהלכה זו מדובר בשיבולת שלא הוציא ממנה את המוץ שלה ולא נתחייבה בתרומות ומעשרות, שהייתה בתוך ערמה של גרגרי תבואה בעת שנגמרה מלאכתם והתחייבו בתרומות ומעשרות, ולכן נתחייבה אף היא עמהם.
וּמֵרַח הַכְּרִי. דש את הערמה, החליקה וניקה ממנה את התבן, ובכך נגמרה מלאכתה ונתחייבה בתרומות ומעשרות (ראה הלכות מעשר ב,א, ג,א).
שְׁתָלָהּ. בעודה טבל.
וְאַחַר כָּךְ קָרָא עָלֶיהָ שֵׁם וַעֲשָׂיָהּ תְּרוּמָה. עבור הכרי שבו התמרחה.
וְנַעֲשָׂת כְּפֵרוֹת שֶׁעֲדַיִן לֹא נִגְמְרוּ. כפירות שלא נגמרה מלאכתם ונזרעו שלא ניתן לעשותם תרומה (ד”א).
אִם תָּלַשׁ מִמֶּנָּה. לאחר שעשאה תרומה.
בְּמֵזִיד חַיָּב מִיתָה וכו’. כדין אוכל תרומה (לעיל י,א).
גָּחַן. התכופף.
בָּטְלָה דַּעְתּוֹ אֵצֶל כָּל אָדָם וכו’. ואין חייבים על אכילת תרומה אלא על דבר שדרכו לאכול (ראה לעיל י,ב).
וּמִן הַחֹמֶשׁ. אבל משלם את הקרן כדין גזלן, אם כבר זכה כהן בתרומה.