גִּדּוּלֵי גִּדּוּלִין. גידולי התרומה שנזרעו והצמיחו גידולים חדשים.
חֻלִּין לְכָל דָּבָר. בדבר שזרעו כלה (רדב”ז).
וַאֲפִלּוּ דָּבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה וכו’. אם זרע תרומה, והיא מצמח שהזרע לא מתכלה באדמה אלא נשאר שלם וממנו צומחים העלים וגדל הצמח החדש, כגון בצל ושום, אזי הזרע והמחזור הראשון של הפירות שצמח ממנו הם גידולי תרומה, ואסורים. אולם אם נלקטו אלה ונזרע מהם שנית, ומחזור הפירות השני הוא יותר ממה שנזרע, הוא מבטל את האיסור שיש בעיקר. ואף שמדובר בצמח שאין זרעו כלה, שדינו בדרך כלל שאין גידוליו מעלים את האיסור שבעיקר (ראה הלכות כלאיים ה,כד) כאן גידולי הגידולים מותרים, משום שמדובר באיסור שמקורו בגזרת הרחקה (ראה יד”פ).
וְכֵן תְּרוּמַת חוּצָה לָאָרֶץ. לעיל א,ו.
וְהַמְדֻמָּע. תרומה שנתערבה בחולין, ואין בחולין כדי לבטל את התרומה.
וְתוֹסֶפֶת תְּרוּמָה. תרומה שיש להוסיף במקרה שהפריש בתחילה פחות מהשיעור שקבעו חכמים (לעיל ג,ו).
שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין. שאין נהוג לאכלם.
כְּגוֹן זֶרַע לֶפֶת וּצְנוֹן. שנלקחו מלפת וצנון של תרומה, ונזרעו והצמיחו גידולים.
וְכֵן הַזּוֹרֵעַ פִּשְׁתָּן וכו'. שגם זרעו בכלל זרעוני גינה שאינם נאכלים (ריק”ו וכס”מ).