הַזּוֹרֵעַ אֶת הַתְּרוּמָה וכו’. חכמים גזרו שאם זרע פירות תרומה וצמחו יש לנהוג בגידולי התרומה כתרומה לעניינים מסוימים, אף שמעיקר הדין הם חולין גמורים (ראה הלכה הבאה).
בְּשׁוֹגֵג יוֹפַךְ. אם זרע בשוגג רשאי להפוך את האדמה ולעקור את הצמח (פה”מ תרומות ט,א).
וּבְמֵזִיד יְקַיֵּם. ואינו רשאי להפוך את האדמה ולקלקל את הצמח (שם), שהרי אסור להפסיד פירות תרומה, וכשזורע במזיד החמירו להחשיבו כתרומה לעניין זה.
וְאִם הֵבִיאָה שְׁלִישׁ בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּשׁוֹגֵג יְקַיֵּם. מכיוון שכבר צמח באופן ניכר, גם אם זרע בשוגג יש לו כבר דין של גידולי תרומה ואין לעקרו.
וְאִם הָיָה פִּשְׁתָּן אֲפִלּוּ הֵבִיא שְׁלִישׁ וַאֲפִלּוּ בְּמֵזִיד יוֹפַךְ. בפשתן החמירו ובכל מקרה חייב להפוך את האדמה כדי לעקרו.
קְנָס קָנְסוּ בּוֹ שֶׁלֹּא יִזְרַע וְיִתְכַּוֵּן לֵהָנוֹת בְּעֵצָיו. קנסו אותו כדי שלא יתרגל לזרוע זרעי תרומה של פשתן, כדי ליהנות מגבעוליהם שהם הדבר העיקרי בצמח (ד”א).