וְכִלְיוֹ שֶׁל כֹּהֵן שֶׁהָיָה נֶאֱרָג אֵצֶל כִּלְיוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל. בגדי כהן שנארגים באותו מקום שנארגים בגדי ישראל.
הֲרֵי זֶה מַדְלִיק עֲלֵיהֶן שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת הַכֹּהֵן. אין צריך לבקש רשות מפורשת מהכהן שהרי גם לכהן מגיעה הנאה מההדלקה.
וְכֵן מַדְלִיקִין שֶׁמֶן שְׂרֵפָה בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת... שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת כֹּהֵן. משום שיש בכך מצווה וצורך הרבים. ויש מפרשים שההיתר הוא משום שגם הכהן נהנה מכך (ראה רדב”ז וריק”ו).
וּבַמְּבוֹאוֹת. סמטאות.
וּמִי שֶׁאֵין לוֹ שֶׁמֶן חֻלִּין לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה מַדְלִיק שֶׁמֶן שְׂרֵפָה שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת כֹּהֵן. משום שיש בכך ‘פרסומי ניסא’ (רדב”ז). ויש מפרשים משום שממילא אסור ליהנות בשמן הזה (ד”א).
מַדְלִיקִין שֶׁמֶן שְׂרֵפָה עַל גַּבֵּי הַחוֹלִים. בשביל חולה, שיש בכך צורך מצווה (פה”מ תרומות יא,י).
בִּרְשׁוּת כֹּהֵן. רק ברשות כהן, מכיוון שאין בכך צורך רבים או הנאה לכהן.