1
תְּרוּמָה חָמֵץ. תרומה שהיא חמץ, כגון שאכל בפסח לחם שהוכן מתרומת חיטים.
2
אֲפִלּוּ הִפְרִישָׁהּ כְּשֶׁהִיא מַצָּה. לפני ההחמצה. שאם הפריש לאחר שהחמיצה אין תוקף להפרשה ואינה תרומה (רדב”ז).
3
שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ רְאוּיָה לְהַסָּקָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה אֵין לָהּ דָּמִים. חמץ נאסר גם בהנאה ואסור אפילו להסיק בו (ראה הלכות חמץ ומצה ג,יא), וממילא כשאכל אותה הייתה חסרת ערך ואינו צריך לשלם.