1
וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר... שֶׁל דְּמַאי. שהופרש מיבול שחייב בהפרשה מספק (הלכות מעשר ט,א).
2
לְחַיֵּב עֲלֵיהֶן מִיתָה. פרט זה אינו מתייחס לתרומת מעשר של דמאי, שהרי אינו מן התורה (ריק”ו כס”מ).
3
שֶׁכֻּלָּן נִקְרְאוּ תְּרוּמָה. בתורה (ראה במדבר טו,יט, דברים יב,יז).
4
כְּמוֹ שֶׁאֵין חַיָּבִין עַל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלּוֹ. כשמחללים מעשר שני יש להוסיף חמישית מערכו, ובפירות דמאי חכמים פטרו אותו מכך, מחשש שאם יחייבו אותו בחומש יאכל בלי פדיון כלל (ירושלמי דמאי א,ב).
5
כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. הלכות מעשר שני ה,ד.
6
אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים וכו’. באכילת תרומת דמאי סברו חכמים להפך, שדווקא אם יפטרו אותו מחומש יבואו לזלזל בו.
7
יְזַלְזְלוּ בּוֹ. ולא יתייחסו לתרומת דמאי כקודש (ירושלמי שם).