הָיְתָה הַתְּרוּמָה הֶקְדֵּשׁ. כגון שהכהן הקדיש את התרומה (פה”מ תרומות ו,ד).
לְבֶדֶק הַבַּיִת. לתיקון בית המקדש.
שֶׁאֵין בַּהֶקְדֵּשׁ תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל. אלא רק בגונב מחברו.
כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ. הלכות גנבה ב,א.
אֲבָל מְשַׁלֵּם קֶרֶן וּשְׁנֵי חֳמָשִׁין. להקדש, שהוא הבעלים של התרומה.
וְחֹמֶשׁ מִשּׁוּם שֶׁנֶּהֱנָה מִן הַהֶקְדֵּשׁ. אם נהנה מהקדש בשוגג מוסיף חומש משום שמעל בהקדש (הלכות מעילה א,ג).
אִם הָיָה בָּהּ כַּזַּיִת וכו’. תשלום על תרומה תלוי באכילת כזית ולא בשווי מסוים (לעיל ה”ב), ואילו תשלום על מעילה תלוי בכך שמעל בשווה פרוטה (הלכות מעילה שם).
וְאִם יֵשׁ בָּהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה... מְשַׁלֵּם לַהֶקְדֵּשׁ. משלם את הקרן ושני החומשין להקדש, את הקרן מכיוון שהתרומה שייכת להקדש וגם החומש שמשלם על אכילת תרומה נמשך אחריו (ירושלמי תרומות ו,ב וראה יד”פ).