וְנִתְקַדֵּשׁ קְדֻשָּׁה רִאשׁוֹנָה. מאחר שהארץ נכבשה, חלה עליה הקדושה.
כֵּיוָן שֶׁעָלוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה. עליית עזרא שבה נבנה בית המקדש השני.
קִדְּשׁוּהָ קְדֻשָּׁה שְׁנִיָּה הָעוֹמֶדֶת לְעוֹלָם. בניגוד לקדושת עולי מצרים שבטלה עם הגלות, קדושה זו של עולי בבל עומדת לעולם. והטעם הוא מפני שעולי מצרים החילו את חיוב המצוות על הארץ על ידי כיבוש וכיוון שנלקחה הארץ מהם בטל הכיבוש ובטלה הקדושה. לעומת זאת, עולי עזרא קידשו את הארץ בחזקה שהחזיקו בה והיא תקפה לעולם (ראה הלכות בית הבחירה ו,יד-טז). האחרונים עמדו על מהות ההבדל שבין כיבוש לחזקה. יש שכתבו שכיבוש נעשה בלא הסכמה והכרה מהאומות, לעומת חזקה שנעשית באופן מסודר ומוכר (כעליית עזרא בעקבות הצהרת כורש, ראה תוי”ט עדויות ח,ו, שו”ת שואל ומשיב מהדורה א, א,קכד). בכיוון אחר יש שנקטו כי ההבדל הוא באופן הקידוש, שעולי בבל קידשו אותה בדיבור, בנוסף לישיבה בקרקע ולכן היא קיימת לעולם ואילו עולי מצרים לא קידשוה בדיבור (רדב”ז; להסברים נוספים ראה אבן האזל בהלכות בית הבחירה שם, חידושים וביאורים להלכות בית הבחירה לרבי מליובאוויטש סימן טז; חבל נחלתו ו,לד).
וְהִנִּיחוּ אוֹתָן הַמְּקוֹמוֹת... כְּשֶׁהָיוּ וְלֹא פְּטָרוּם מִן הַתְּרוּמוֹת וְהַמַּעַשְׂרוֹת. אף שבטלה קדושת אותם המקומות, חכמים קבעו לנהוג בהם כפי שהיה קודם הגלות בזמן שישבו שם עולי מצרים שהפרישו בהם תרומות ומעשרות
כְּדֵי שֶׁיִּסְמְכוּ עֲלֵיהֶן עֲנִיִּים בַּשְּׁבִיעִית. שבמקומות אלו תיקנו דין תרומות ומעשרות תמיד ובפרט בשביעית, כדי שעניי ארץ ישראל שאינם מקבלים מתנות עניים ומעשר בשמיטה יוכלו לקבלן שם (וראה ריק”ו שגרס ופירש אחרת). ולגבי מעמדם של מקומות אלו מצד מצוות שביעית ראה הלכות שמיטה ד,כו.
וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ. רבי יהודה הנשיא.
הִתִּיר בֵּית שְׁאָן. ופטר אותה לגמרי מתרומות ומעשרות, בניגוד לשאר המקומות שכבשו עולי מצרים ולא כבשו עולי בבל.
וְהוּא נִמְנָה עַל אַשְׁקְלוֹן וּפְטָרָהּ מִן הַמַּעַשְׂרוֹת. התיר בהסכמת חכמים שנמנו עמו את אשקלון שנמצאת גם היא בתחום עולי מצרים.