1
הֲרֵי זוֹ טוֹבֶלֶת וּמֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ מִיָּד. שבכך נטהרת מטומאת הזיבה שהייתה לה.
2
שֶׁכָּל יְמֵי טֹהַר אֵינָן רְאוּיוֹת לֹא לְנִדָּה וְלֹא לְזִיבָה. ומשום כך אין הדם הזה מטמא אותה.
3
אֲבָל עַצְמוֹ שֶׁל דָּם טָמֵא וּמְטַמֵּא. הדם שזב ממנה כל עוד לא טבלה, מטמא במגע ומשא (הלכות מטמאי משכב ומושב א,ח), כל עוד לא טבלה.