כֵּיצַד הוּא עֵינוֹ. מהו הגוון שעליו מדובר.
כָּעַמּוּד שֶׁיֵּצֵא רִאשׁוֹן מִדַּם הַקָּזָה. הקילוח הראשון של הדם היוצא בעת ההקזה.
וּמַקִּיף לוֹ. מקרב אליו את המראה המסופק, ומשווה בין הצבעים (לקמן הי"א).
כְּקֶרֶן כַּרְכֹּם. החלק הזוהר (הקורן) של הכרכום.
בְּגוּשׁ הָאֲדָמָה שֶׁעָלָיו. כשהוא מחובר עדיין לגוש האדמה, כדי שיישאר לח.
מִן הַבָּרוּר שֶׁבּוֹ. החלק הבוהק.
הַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי שֶׁלּו. שהוא החלק הבוהק ביותר בכרכום. (זיהוי הקנה והעלים הנזכרים כאן אינו ברור, אך ייתכן שהכוונה לצלקות של הכרכום שהן בצבע אדמדם צהבהב).
מִבִּקְעַת סִיכְנֵי. בקעת סכנין שבגליל.
כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם. עובי כלשהו.
וּמְעַכְּרָן. מערב את המים והעפר, עד שיהיו המים עכורים.
וּמְשַׁעֵר בָּהֶן לִשְׁעָתוֹ וּבִמְקוֹמוֹ. משווה אותם לדם מיד באותו הזמן.
וְאִם צָלְלוּ. ששקע העפר והפכו המים לצלולים.