1
מִן הַחֶדֶר. מהרחם, המקור (לעיל ה"ג).
2
חוּץ מִדַּם טֹהַר. של היולדת (לעיל ד,ה).
3
וְדַם קֹשִׁי. שבא מחבלי לידה.
4
כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. לקמן ז,א.
5
בַּכּוּלְיָא. כליה.
6
מִן הַלּוּל וְלִפְנִים. כלפי פנים הגוף.
7
וְחַיָּבִין עָלָיו עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ. הטמא בטומאת נידה שנכנס למקדש, חייב כרת במזיד וקרבן בשוגג (הלכות ביאת מקדש ג,יב-יג).
8
וְשׂוֹרְפִין עָלָיו תְּרוּמָה וְקָדָשִׁים. אם נגע הטמא במאכלי תרומה או בקרבנות, חייבים לשרוף אותם (הלכות תרומות יב,ב, הלכות פסולי המוקדשין יט,א).
9
וְאֵין אוֹמְרִין שֶׁמָּא מִן הָעֲלִיָּה יָרַד. אין חוששים שמא זהו דם שבא מן העלייה, שהוא טהור.
10
הַנִּמְצָאִים כָּאן. מן הלול ולפנים.
11
בַּפְּרוֹזְדּוֹד חוּץ לַנֶּקֶב. כלפי חוץ.
12
אֵין שׂוֹרְפִין וכו'. כדין טומאת ספק.