1
שְׁלֹשָׁה וּשְׁלֹשִׁים שֶׁל זָכָר. הימים שבאים אחרי שבעת ימי הטומאה של היולדת זכר.
2
וְשִׁשָּׁה וְשִׁשִּׁים שֶׁל נְקֵבָה. הימים שבאים אחרי ארבעה עשר ימי הטומאה של היולדת נקבה.
3
וְאֵינוֹ מוֹנֵעַ אֶת הָאִשָּׁה מִבַּעְלָהּ. דם זה אינו מטמא אותה, ואינו אוסר אותה על בעלה (וזהו מעיקר הדין, ולחומרת הגאונים ראה לקמן יא,ו-ז).
4
אַף עַל פִּי שֶׁהַדָּם שׁוֹתֵת. נוזל, מפני שאין הוא טמא כלל.