1
הַשְּׁבוּיָה. אישה שנשבתה בידי גויים, וקיים חשש שנבעלה לגוי.
2
וְהִיא בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. שקודם לכן אין ביאתה ביאה (לעיל א,יג), ואינה נפסלת לכהונה בכך.
3
וַאֲפִלּוּ עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה אוֹ קָרוֹב. שבדרך כלל פסולים לעדות (הלכות עדות ט,א).
4
וּשְׁתֵּי שְׁבוּיוֹת שֶׁהֵעִידָה כָּל אַחַת מֵהֶן לַחֲבֶרְתָּהּ הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנוֹת. שהאישה נאמנת בעדות זו, ואין חוששים שכל אחת מהן משקרת בתמורה לעדותה של חברתה.
5
הוֹאִיל וְאִסּוּר כָּל הַסְּפֵקוֹת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. ובכללם איסור שבויה, ולכן הקלו בו (וראה דוגמאות נוספות הלכות כלאיים י,כז, הלכות טומאת מת ט,יב).