1
מִשּׁוּם וְלֹא יְחַלֵּל. הפסוק שנאמר בכהן גדול: “ולא יחלל זרעו בעמיו כי אני ה' מקדשו".
2
שֶׁכֵּיוָן שֶׁבְּעָלָהּ חִלְּלָהּ וּפְסָלָהּ לִכְהֻנָּה. שכל אישה האסורה לכהונה שנבעלה לכהן, נעשית בכך חללה (לקמן יט,א), ואלמנה שנבעלה לכהן גדול אסורה להבא על כל כהן כחללה.
3
אֲבָל זוֹנָה... הֵן מְחֻלָּלוֹת וְעוֹמְדוֹת קֹדֶם בְּעִילָתוֹ. שהרי הן אסורות לכל הכהנים גם קודם לכן.
4
לְפִיכָךְ לוֹקֶה... שֶׁהֲרֵי חִלְּלָהּ. בביאה זו התחללה.
5
וְהוּא מֻזְהָר שֶׁלֹּא יְחַלֵּל כְּשֵׁרִים לֹא אִשָּׁה וְלֹא זַרְעוֹ. שמלבד האיסור לשאת נשים האסורות, נוסף בכהן גדול האיסור שלא לגרום לכשרים חילול. ואף שנאמר “ולא יחלל זרעו", האיסור תקף הן כלפי אישה, שאסור לו לגרום לה להיות חללה, והן כלפי בניו ובנותיו שיוליד מביאה האסורה לו.