1
וְזוֹנָה. אישה שנבעלה באיסור (גדרה יבואר לקמן פרק יח).
2
וַחֲלָלָה. אישה שנתחללה מקדושת הכהונה (גדרה יבואר לקמן יט,א-ז).
3
אֶחָד כֹּהֵן גָּדוֹל הַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה אוֹ הַמְרֻבֶּה בִּבְגָדִים. בין אם מדובר בכהן גדול שנמשח לכהונה גדולה בשמן המשחה (ראה הלכות כלי המקדש א,א-ב), ובין אם נתמנה לכהונה גדולה בלבישת בגדי כהונה גדולה, מעת שבטל שמן המשחה (שם,יב-יג), דינם אחד.
4
וְאֶחָד כֹּהֵן הָעוֹבֵד אוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמִּנּוּהוּ וְעָבַר. בין אם מדובר בכהן גדול שעודנו משמש בתפקידו, ובין אם הועבר מתפקידו מחמת מום או זקנה, או שמלכתחילה מונה לכהונה גדולה באופן זמני.
5
וְכֵן כֹּהֵן מְשׁוּחַ מִלְחָמָה. כהן הממונה לדבר אל העם בשעת היציאה למלחמה (ראה הלכות מלכים פרק ז).
6
מְצֻוִּין עַל הַבְּתוּלָה. לשאת רק בתולה.