1
הַשִּׁפְחָה שֶׁטָּבְלָה... וְעֶבֶד שֶׁטָּבַל. לשם עבדות.
2
הָלוֹךְ אַחַר הָאֵם. כדין היחס שבין ישראל וגוי או עבד (לעיל הל' ג-ד), שעבדים שטבלו יצאו מכלל גויים (לעיל יב,יא).
3
שִׁפְחָה גּוֹיָה אוֹ עֶבֶד גּוֹי. שלא טבלו.
4
הוֹלֵךְ אַחַר הַזָּכָר. שכך הוא הדין באומות (לעיל יב,כא).