1
בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶּן חֲלוּצָה. שנתחלל מן הכהונה (ראה לקמן יט,ג, יט,ח).
2
נֶאֱמָן לוֹמַר עֻבָּר זֶה אֵינוֹ בְּנִי. אלא מאיש אחר, וממילא הוא ממזר.
3
וְיִהְיֶה מַמְזֵר וַדַּאי. שהאב נאמן לגמרי לגבי מעמדו של הבן (השווה לעיל הי"ב).
4
נֶאֱמָן לֶאֱסֹר עַצְמוֹ בְּבַת יִשְׂרָאֵל. להחמיר לפסלו לקהל, שלעניין איסור דבריו מתקבלים.
5
וְאָסוּר בְּמַמְזֶרֶת. שאין להחזיקו כממזר ודאי בעדות עצמו.
6
וּבְנוֹ כָּמוֹהוּ. ממזר ספק, שאסור בממזרת ובבת ישראל.
7
אֵינוֹ נֶאֱמָן לִפְסֹל בְּנֵי בָּנָיו. ולכן אינו פוסל אף את בניו.