1
מַטְבִּילִין אוֹתוֹ עַל דַּעַת בֵּית דִּין. שקטן אינו בר דעת, ורשאים בית דין להטבילו על דעתם (ראה גם הלכות מלכים י,ג).
2
שֶׁזְּכוּת הִיא לוֹ. להיות ישראל, וזוכים לאדם אף שלא בפניו, והוא הדין לקטן שלא מדעתו (ראה הלכות זכייה ומתנה ד,ח).
3
אֵין בְּנָהּ צָרִיךְ טְבִילָה. שנולד כבר בקדושת ישראל.
4
בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ. לבד.
5
וַאֲפִלּוּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם, אֵינוֹ גֵּר. שצריך בית דין של שלושה (לעיל ה"ו).
6
לָבֹא בַּקָּהָל. להתחתן עם ישראלית.
7
עַד שֶׁיָּבִיא עֵדִים. שאכן התגייר שם.