1
שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. מכיוון שלא הוחזק כגוי אלא על פי דבריו שלו, נאמן הוא להתיר עצמו ולומר שהתגייר.
2
בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבְאוֹתָן הַיָּמִים שֶׁחֶזְקַת הַכֹּל שָׁם בְּחֶזְקַת יִשְׂרָאֵל. כשעם שישראל ישבו בארצם, וההנחה הסתמית כלפי תושבי הארץ הייתה שהם מישראל, כך שכל אדם שבא הוחזק מן הסתם לישראל.
3
אֲבָל בְּחוּצָה לָאָרֶץ צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה. שלא שייך במקרה זה הכלל ‘הפה שאסר', משום שאף ללא עדותו היה מוחזק כגוי.
4
וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁזּוֹ מַעֲלָה בַּיִּחוּסִין. מסתבר שהצורך בראיה הוא הקפדה מיוחדת בעניינים הקשורים לייחוס ולקשרי נישואין, ואינו מעיקר הדין.