אֶלָּא בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה כְּזִמְרִי. רק בזמן הבעילה, כפי שהיה באותו המעשה.
וְאֶת הָאִשָּׁה אֶל קֳבָתָהּ. שהכה פנחס ברומח את זמרי ואת האישה בבטנה או בנקבותה, ומכאן שזמרי לא פירש ממנה בזמן שנהרגה.
אֲבָל אִם פֵּרֵשׁ אֵין הוֹרְגִין אוֹתוֹ וְאִם הֲרָגוֹ נֶהֱרָג עָלָיו. אם פרש הבועל מן האישה אסור להרגו, ואם הקנאי בכל זאת הרג אותו, נידון הקנאי כרוצח וחייב מיתה.
וְאִם בָּא הַקַּנַּאי לִטֹּל רְשׁוּת מִבֵּית דִּין לְהָרְגוֹ אֵין מוֹרִין לוֹ וכו'. אם מבקש אישור מבית הדין אין מתירים לו להרוג, שאין לבועל עונש מוות מן הדין.
וְנִשְׁמַט הַבּוֹעֵל וְהָרַג הַקַּנַּאי... אֵין הַבּוֹעֵל נֶהֱרָג עָלָיו. שמותר לו להציל עצמו ככל נרדף (הלכות רוצח א,ו).
בַּת גֵּר תּוֹשָׁב. בתו של גוי תושב ארץ ישראל, שקיבל על עצמו לשמור שבע מצוות בני נח, ובייחוד שלא לעבוד עבודה זרה (ראה לקמן יד,ז).