1
נִתְעָרֵב וְלַד וְלַד יִשְׂרְאֵלִית בִּוְלַד שִׁפְחָה. שאין יודעים מי נולד למי.
2
וְכוֹפִין בַּעַל הַשִּׁפְחָה וּמְשַׁחְרֵר אֶת שְׁנֵיהֶן. שבעודם ספק עבדים, אסורים להינשא בין לשפחה ובין לבת חורין, ובטלים מפרייה ורבייה (ראה הלכות עבדים ז,ז).
3
וְאִם הָיָה הַבֵּן הוּא אֲדוֹן שֶׁל עֶבֶד. אחד הוולדות שנתערבו, היה אדון של הוולד השני.
4
כְּשֶׁיִּגְדְּלוּ. שאין הקטן יכול לשחרר עבדו (וראה שם ז,ח).
5
יְשַׁחְרְרוּ זֶה אֶת זֶה. שהרי אחד מהם הוא הבעלים של השני.
6
וְיִהְיוּ מֻתָּרִין לָבֹא בִּקְהַל יי. לשאת אישה ישראלית.