1
עָוֹן זֶה. בעילת שפחה.
2
שֶׁגַּם זֶה גּוֹרֵם לַבֵּן לָסוּר מֵאַחֲרֵי יי. כבעילת גויה (לעיל ה"ז).
3
שֶׁהַבֵּן מִן הַשִּׁפְחָה עֶבֶד וְאֵינוֹ מִיִּשְׂרָאֵל. שהולכים אחר האם, ודינו כעבד גמור (ראה לקמן טו,ד, הלכות ייבום וחליצה א,ד, הלכות עבדים ט,א, הלכות נחלות ב,יב, הלכות ממרים ה,יא).
4
אֻנְקְלוֹס הַמְתַרְגֵּם. שתרגם את התורה לארמית, לפי מסורת חז"ל.
5
כָּלַל בְּעִילַת עֶבֶד וְשִׁפְחָה וכו'. שעל פי התרגום איסור זה נובע ממשמעות הפסוק (אמנם להלכה נדרש הפסוק לעניין איסור זונה, ראה הלכות אישות א,ד).