הָעֲבָדִים שֶׁהִטְבִּילוּ אוֹתָן לְשֵׁם עַבְדוּת. שכך דינם של עבדי ישראל (ראה לקמן יג,יא-יב, יד,ט).
וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם מִצְווֹת שֶׁהָעֲבָדִים חַיָּבִין בָּהֶן. שהעבדים חייבים במצוות, ופטורים מן המצוות שהנשים פטורות מהן (הלכות חגיגה ב,א).
יָצְאוּ מִכְּלַל הַגּוֹיִם וְלִכְלַל יִשְׂרָאֵל לֹא בָּאוּ. מבחינה הלכתית נמצאים במצב ביניים (וראה לקמן יד,יז).
אֲסוּרָה לְבֶן חֹרִין. למי שאינו עבד, שאינה עדיין בכלל בת ישראל.
אֶחָד שִׁפְחָתוֹ וְאֶחָד שִׁפְחַת חֲבֵרוֹ. זו וזו אסורות, שאין לשער שמשום שאדם נמנע מבעילת איסור, שחרר את שפחתו קודם שבא עליה (ראה בעניין זה הלכות גירושין י,יט, הלכות עבדים ט,א).
שֶׁהֲרֵי מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה וכו'. מתוך ההיתר המפורש בתורה של עבד עברי בשפחה, מוכח שאיסור השפחה לישראל אינו אלא מדברי חכמים.
אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה. האדון של העבד העברי רשאי לתת לו שפחה כנענית לאישה (ראה גם הלכות עבדים ג,ג).