תִּהְיֶה אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם כְּיוֹלֶדֶת נְקֵבָה. ואילו יולדת זכר ונידה טמאות שבעה בלבד.
רָאָת דָּם בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁמוֹנִים הֲרֵי זוֹ סְפֵק נִדָּה. שאם ילדה נקבה התחילו כעת ימי נידתה מחדש, אך ייתכן שלא ילדה נקבה ונמצאת בימי הזיבה.
רָאָת דָּם בְּיוֹם אַרְבָּעָה וְשִׁבְעִים וּבְיוֹם אֶחָד וּשְׁמוֹנִים הֲרֵי זוֹ סְפֵק נִדָּה. ראתה דם בשני הימים, שאם ילדה זכר התחילו ימי נידתה ביום שבעים וארבעה, וביום שמונים ואחד התחילו ימי זיבתה. אך ייתכן שילדה נקבה וביום השמונים ואחד התחילו ימי נידתה.
רָאָת דָּם בְּיוֹם אֶחָד וְאַרְבָּעִים אַף עַל פִּי שֶׁרָאָת בְּיוֹם אַרְבַּע וּשְׁלֹשִׁים הֲרֵי זוֹ סְפֵק נִדָּה וכו'. ראתה בשני הימים, שאם ילדה זכר מתחילים ימי נידתה ביום ארבעים ואחד (ותיטהר בליל ארבעים ושמונה), אך ייתכן שלא ילדה כלל ויום שלושים וארבעה הוא מימי נידתה כך שיום ארבעים ואחד הוא מימי זיבתה.
וְאֵין נוֹתְנִין לָהּ יְמֵי טֹהַר כְּלָל. שכל דם שתראה טמא, שמא לא ילדה כלל.
אִם בָּא בִּימֵי נִדָּתָהּ. על פי קביעת הווסת לפני לידתה.
סְפֵק נִדָּה מֵאַחַר הַשִּׁבְעָה מִיּוֹם שֶׁהִפִּילָה. שאם ראתה דם בתוך שבעת הימים להפלה טמאה בוודאי — או כיולדת או כנידה, אך לאחר מכן היא ספק נידה שאם לא ילדה — היא נמצאת בימי נידתה, ואם ילדה — אינה טמאה עד סוף ימי מלאת.
שֶׁכָּל יְמֵי מְלֹאות אֵין בָּהֶם וֶסֶת. לא לימי נידה ולא לימי זיבה, ולכן היא נידה בספק או זבה בספק.
עֲדַיִן הִיא מְקֻלְקֶלֶת. שאינה יודעת אם הם ימי נידה.
כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל בהלכה זו.
וּכְשֶׁיִּקָּבַע לָהּ וֶסֶת אַחַר הַשְּׁמוֹנִים יָסוּר קִלְקוּלָהּ. שאז יכולה להתחיל למנות מחדש ימי נידה וזיבה, בדומה לדין פתחי נידה (לעיל ח,טז-כב).
מִיּוֹם שֶׁהִפִּילָה... תִּהְיֶה נִדָּה וַדָּאִית. אף במקרה זה טמאה בוודאי — כיולדת או כנידה.
כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל ו,ב-ו, אופן קביעת ימי הנידה והזיבה.