1
כְּמִתְעַסֵּק. שלא התכוון לבעול כלל.
2
חַיָּב. חטאת כדין שוגג, משום הנאת הגוף שיש במעשה (ראה גם הלכות שגגות ב,ז).
3
וְכֵן בְּחַיָּבֵי לָאוִין וּבַשְּׁנִיּוֹת. שיש בדבר איסור, אף שאין בהם עונש בשוגג (לעיל ה"ח).
4
וְהִיא מֵתָה. לאחר שמתה.
5
וְהַבָּא עַל הַטְּרֵפָה וכו'. בעל ערווה כשהיא נוטה למות מחמת פגם או מכה וכיוצא בזה.
6
שָׁחַט בָּהּ שְׁנֵי סִימָנִין. הקנה והוושט, שמיתתה קרובה.
7
מְפַרְכֶּסֶת. מזיזה את איבריה.