היה אצלי הרב החריף מוה' מאיר בראם נ"י ואמר לי במ"ש הטור סי' ל"ח שאמרו עדות שקר העדנו דאף שאינן נאמנים לחזור אבל מכל מקום משלמין ע"פ עצמן והקשו כלם בהא דאמרו במכות דף ג' באומר עדות שקר העדתי ופריך כל כמיניה: ומאי קושיא דעכ"פ צריך לשלם והש"ך האריך בזה. ואמר הוא דמצא בשיטה מקובצת ב"ק דף ד' גבי עדים זוממין קנסא דכתב ג"כ דאמרו עדות שקר העדנו דמחויבין לשלם אבל כתב הטעם דלגבי עצמם הוה כהוזמו ע"ש ולפ"ז אמר דזהו בשנים שאמרו שקר העדנו דהוה כהזמה אבל שם בעד אחד שאמר עדות שקר העדתי פריך שפיר כל כמיניה וא"ל דהוה כהזמה דהא קי"ל דאין עדים זוממין משלמין עד שיוזמו שניהם. ולכאורה דבר חכמה אמר. אבל השבתי דזה אינו דכל הטעם דאין עדים זוממין משלמין עד שיוזמו שניהם הוא משום דבאמת הזמה חידוש הוא דמה חזית דציית להני ציית להני ולפ"ז זה דוקא בהוזמו שניהם אבל בלא הזימו רק לאחד א"כ שוב בודאי מהראוי שלא יועיל הזמה שלהם דמה חזית דציית להני והרי אחד נשאר בחזקתו בודאי וא"כ הראשונים ג"כ שנים ומה חזית וז"ב. ולפ"ז בעדות שקר העדתי דמזים עצמו ונאמן לגבי עצמו א"כ פשיטא דצריך לשלם חלקו ומה פריך כל כמיניה: