הנה שר העיר אשר מני אז מוכר מקומות על בניית בתים היה לו מרתף אחד בהשוק בנוי סמוך ממש אצל כותל דרום בית אחד המוחלקת לארכו לשנים צד מזרח לשמעון וצד מערב ללוי ומכרו לראובן לבנות עליה והנה ראובן הנ"ל לא הרחיב בנינו עפ"י כל המרתף אם כי לא היה אז בכותל שום גורם להרחיק רק כנס בניינו והשאיר בין שני הבתים מבוי מפולש מרוחב שלשה וחצי אמה והוציא עלי' זיזין מכותל צפון ביתו ואחר זמן צווה האדון בעצירקספארשטעהר לעשות כותלים למבוי הנ"ל לתפארת העיר והנה שמעון נתרצה ג"כ ע"ז אולם לוי מיאן רק האדון הנ"ל לא השגיח עליו ועשה ראובן כותל מזרח מבוי צד הפונה להשוק למען יניח דעת אדון הנ"ל וצד מערבי נשאר כשהיה עבור קמצנות הוצאת הבנין ואח"ז פתח שמעון חלון על מבוי הנ"ל והזמינו ראובן לדין וכתב ונתן בידו שכל אימתי שירצה ראובן לבנות בהמבוי רשות בידו להאפיל על חלונו ואח"כ פתח לוי ג"כ חלון על הנ"ל ולא רצה למיקם עם ראובן בדינא ודיינא והחזיק בחלונו זה חמש שנים וזה שנתים שעשו ראובן ולוי הנ"ל גם כותל מערב מבוי הנ"ל בשותפות בשני פתחים בחצי של צד לוי דלת במסגרת לוי ובחצי של צד ראובן ג"כ דלת במנעול ראובן. ועתה ראובן רוצה לבנות בכל רוחב מבוי הנ"ל ולוי מיחה בו מהכל וזה הוא טענותיו. א' יאפיל על חלוני שהחזקתי בו ושאלו ראובן וכי הרשאתי אותך לפתחו והשיבו לוי הכי אין אדם רשאי לעשות חלונות בכותלו נחוץ הי' לי להאיר בחנות ופתחתיו. ב' טען המבוי הנ"ל חלק כחלק נחלוק. יען שבשעת שבנה ראובן השאירו בלי החזיק בו נעשה הפקר ר"ה ואחר שנסגר שנינו כאחד זכינו בו ואין רצוני לחלקו עתה וראובן טען נגדו לחלונו אין חזקה כלל א' סופו מוכיח על תחילתו שבגזילה עשה כי כן היתה תשובתו הכי אין אדם רשאי כנ"ל ובגזלן אין חזקה ב' הלא חזקתו הוא בלי טענה והרי הסמ"ע בס"ק נ"ג ס"ק ל"ב והנתיבות במשפט האורים בס"ק י"ג כתבו שבפתיחת חלון לענין לעכב על שכנגדו מלבנות מקרי קנין קרקע לפירות לכן מצריכין חזקה וטענה וא"כ מאין יבוא עזרו לזכות בחלונו ממ"נ אם המבוי כלו שלו עכ"פ צריך טענה לחזקתו ואיננו כלל ואם לשותפות יחשב הלא אין דין חזקה בשותף בקרקע של פירות והוא מעולם לא רצה אפילו לחלוק בהמבוי הנ"ל רק שישאר פנוי בלי בנין כידוע לכל ועוד מה שלא מחיתי בו במשך הזמן כי לא הייתי ניזק אז עד עתה שאני רוצה לבנות. ועוד מפני מה פסקינן שאין חזקה לבה"כ ולעשן יען שהוא היזק קבוע ואין מדרך אדם למחול ע"ז ע"כ תוכן שאלתו. הנה לפענ"ד הדין עם ראובן ואף כי קצת טענותיו אינם נכונים במ"ש כשם שאין חזקה לבה"כ ולעשן כמו כן כאן זה לא נהירא לפענ"ד דשם בשביל שא"א לסבול ועיין בירושלמי פרק שני מב"ב ובשטמ"ק כתובות מ"ז ואינו לפני לא הירושלמי ולא השטמ"ק ועכ"פ מה ענינו לזה. אמנם גוף טענות לוי אינו טענה כלל והרי אסור באמת לפתוח חלון. ובפרט שנתן לו כתב ע"ז שאימתי שימחה ראובן וירצה לבנות רשות בידו להאפיל על חלונו וגם יתר טענות שלו אינן טענות וע"כ לפענ"ד הדין עם ראובן. ומה שטען לוי שנעשה הפקר זה דברי בורות והדין עם ראובן כנלפענ"ד אלה דברי הכותב: