שלום וכ"ט אל כבוד מחו' ידיד נפשי הרב החריף המופלג וותיק וחסיד מוה' אשר זלקא נ"י:
מכתבו הגיעני היום ואם כי רבו הטרדות מכל צד בדברים הנחוצים למעשה ולשעתם בכ"ז למען כבודו ולמען למודו חשתי ולא התמהמהתי ובפרט שדורשין לכבוד אכסניא אמנם האמת אגיד כי אין דעתי נוחה בפלפולים כאלו להרכיב ולהקשות עם כל פלפולי אחרונים ומה בצע כי נפלפל בכל אלה ומי שהוא משכיל בתורה יוכל להאריך בדברים כאלה ובכ"ז ארשום בקצרה. בקושיתו הראשונה הנה אם נימא דמל תוך ח' יצא וביום השמיני וא"כ לק"מ ועיין ברא"ש פר"א דמילה סימן ה' ועיין ביד שאול שם מה שהבאתי בשם המדרש ושם הרגשתי בזה דמזה ראיה דתוך ח' לא יצא הנה הרגשתי בזה אבל ל"ק על ר"י דהוא ס"ל תוך ח' יצא. והנה בתוך הפלפול ראיתי מה שהקשה דמנ"ל להוכיח במקלקל בחבורה חייב מדאיצטריך קרא במילה ודלמא חייב במילה משום תולש מצאתי בשיטה מקובצת בכתובות דף ה' ע"ב ד"ה דם מפקד פקיד שכתב דממילה אין ראיה דיש לומר דאצטריך למשרי משום תולש ודבריו צע"ג והארכתי הרבה בזה ועיין בחיבורי יד שאול סימן רס"ב ס"ק ה' מ"ש בזה זולת זה בכל הפלפולים שהאריך בזה יש לי אריכות דברים אבל אי אפשר להאריך כי רבים הם ובכל ענין יש לי פלפולים רבים ואכ"מ. ומה שהקשה בהך דכהן שאכל תרומה ואח"כ נודע שהוא בן גרושה ובן חלוצה דלמה לא יתחייב משום שנהנה הנה הדבר פשוט דאנוס ל"ח הנאה ועיין מג"א סימן ר"ד מ"ש בזה לענין ברכה וגם דהיה ממון שאין לו תובעין ועיין קצות החשן סימן רמ"ו וגם דנפשו של אדם חותה מן האיסור ועיין ביו"ד סימן קי"ט ועיין מחנה אפרים הלכות נזקי ממון סימן ט':
מ"ש להקשות על ט"א שחידש דקדלי דחזירי שיש היתר לא הותר א"כ אמאי לא הגעילו כלי נזיר דהא יש לו התרה ע"י שאלה. לק"מ דלמא לא ימצא פתח והתרה וכדומה ואם אולי נזר ע"ד רבים וכדומה ולא חלקה התורה ועיין מקנה קידושין דף ל"ח ויאמין לי כי לא עיינתי בשום ספר רק מבחוץ בלי ראיה. מה שהקשה על המק"ח סימן תמ"ז מתוס' בכורות דף י"ב לק"מ דשם התורה פטרה מחלה עיסת שביעית ואינה בתחלה אבל כאן החמץ בתחלה רק דאריה דאיסורא רביע עלה. מה שנסתפק אי דמאי שנפל לחלה הו"ל דבר שיש לו מתירין שיכול להפקיר הנכסים הנה זה פשיטא דאין מקרי דבר שיש לו מתירין כל שיש לו הפסד גדול שצריך להפקיר כל נכסיו ואולי יזכה בו אחר. והנה במ"ש למעלה במל של ע"ש בשבת טעות בידי דכה"ג שמל של ע"ש בשבת כבר עבר זמנה ובודאי לא יצא וחילל שבת ובאמת שכן מבואר במדרש תנחומא פ' וירא שהבאתי ביד שאול שם שמבואר בהדיא כן. אמנם באמת גוף קושיתו לא קשה דשם כיון שהיו לו למול של שבת וא"כ היה טרוד בדבר מצוה ולכך פוטר ר' יהושע וז"פ. אמנם באם היו לו ב' תינוקות אחת בשבת וא' שלאחר השבת ומל את שלאחר השבת בשבת דלא נתנה שבת לדחות כלל דהיום אין זמנו של זה ואף בשל שבת הי' ראוי מ"מ זה לאו זמנו כלל זה סברת רב הונא כיון דעכ"פ טרוד הי' בדבר מצוה וגם עשה מצוה דעכ"פ לולא שהי' שבת הי' מצוה במילה לכך אף בשבת שעשה שלא בזמנה פטור משא"כ שלאחר שבת בע"ש לא מקרי מצוה כלל ור"י סובר דגם לאחר שבת בשבת ג"כ קיים מצוה קצת ופטור ור"ח ס"ל דשל ע"ש בשבת חייב דלא נתנה שבת לדחות אף דעשה מצוה משא"כ שלאחר שבת בשבת ואח"כ דחי לה ומוקי כגון שמל של שבת בע"ש דבשבת לא ניתן לדחות כלל ועיין רמ"ע מפאנו סימן ק"ה: