עד שפותחין לאדם בכבוד אביו ואמו יפתחו לו בכבוד המקום. מאחר שהתרת לפתוח בפתח של אביו ושל אמו למה לא תתיר לפתוח בכבוד המקום שיאמרו לו אלו היית יודע שיהיו העולם קורין לך רע לשמים שאתה קל בנדרים ואומר אלו הייתי יודע שכן הוא לא הייתי נודר שיהא מותר. אלא ודאי כשם שאין פותחין בזה כדאמרינן בפרק ארבעה נדרים ולא פתחינן כהדא דרשב"ג כל הבוטה ראוי לרקרו בחרב וכן לא פתחינן בההיא דרבי נתן כל הנודר כאלו בונה במה וכן לא פתחינן בההיא דאמר שמואל כל הנודר אף על פי שמקיימו נקרא רשע כך אין פותחין לו בכבוד אביו ואמו. אם כן אין נדרים. ועוד אם פותחין לאדם בכבוד אביו ואמו אם כן אין נדרים נתרין יפה שכל אדם מפני הבושת כשישאלו לו בית דין אלו היית יודע שיגיע בושת ופגם לאביך בדבר זה היית נודר ויאמר לאו מפני הבושת ואין הדבר בלבו כן אלא דעתו על כל פנים על הנדר בין שיגיע בין שלא יגיע ונמצא שאין פיו ולבו שוים ולא יתירוהו כהוגן. הילכך אין פותחין לו בכבוד אביו ואמו. ודעת בגמרא דהוא הדין אין נדרים נשאלים לחכם כי מאחר שכל הנדרים פותחין להם בכבוד אביו ואמו ובפתח זה נפתרים כלם אין אדם שישאל לחכם על נדרו שיאמרו והלא בית דין יתירו אותו בפתח זה ולמה אצטרך לבא לפניהם על כך אני אתירנו לעצמי מטעם זה והתורה תלה הפרשה בראשי המטות שצריך חכם להתיר על כן אין פותחין בכבוד אביו ואמו. הרי"ץ ז"ל.
ומצטרך צריכי נולד דסופר והוצאת בניו ובית הכנסת שהוא חד מצוי יותר מחבירו והייתי אומר דאינו נולד דמידי דשכיח לא הוי נולד כדאמרינן לעיל בארבעה נדרים. הרא"ם ז"ל. ומה שמשמע למקצת בני אדם מדברי הר"ם שכתב פ"ח מהלכות נדרים דנולד יש לו התר על ידי חכם אין דעת הר"ם שיפתחו לו בנולד ועל ידי הנולד יתירו לו אלא על ידי חרטה שמתחרט הוא עצמו מפני הנולד קאמר כי הוא עצמו כתב בהלכות שבועות פ"ו שאין פותחין בנולד כי הא מתניתין דהכא. הרי"ץ ז"ל.