כתב הרא"ש ז"ל הא דאמר ואינו יודע להיכן טעה חוזר לתחלת הפרק היינו דוקא כשאינו יודע להיכן טעה אבל אם ידע דאמר זה הפרק ונזכר שדלג בפסוק אחד ותיבה אחת אינו צריך להתחיל אלא מאותו פסוק ואילך והכי תניא בתוספת' דמכילתין הקורא את שמע וטעה והפסיק בו פסוק אחר לא יתחיל מראש הפ' אלא יתחיל מאותו פסוק וגומרו וכן בהלל וכן במגלה וכן בתפלה ע"כ:
כתב הרא"ש הא לאו הכי מצי להתפלל ולא דמי להא דאמרינן לעיל לא יעמוד אדם לא ע"ג כסא ולא ע"ג שרפרף ולא ע"ג מקום גבוה ויתפלל דכיון דעולה באילן לעשות מלאכה הוי כאדם שעולה לעליה ומצי להתפלל אלא שאין דעתו מיושבת עליו ע"כ:
מיימון וסמ"ג וטור מסכימים לדעת רבינו והגהות מיי' ורבני צרפת אומרים דאין צריך להתבטל אלא עד קריאת פסוק ראשון:
לשון ריא"ז
בד"א בפרק ראשון של ק"ש אבל בשאר פרקים מותר לעשות לו כל חפציו וכך היא שטת רבינו יצחק אבל מז"ה אומר שלא נאסר אלא (פרק) [פסוק] ראשון שצריך בו כוונה ושיטת רבינו יצחק עיקר כמבואר בקונטרס הראיות עכ"ל: