מעבר יבוק: גבול בני עמון מצד צפון, ונקרא כהיום Vadi-Serka (ראז').
את שתי נשיו: ודינה היכן היתה? נ"ל שהבנות היו הולכות עם אִמָן.
לב.כה. ויאבק: מנחם ראב"ע רמב"ן ורד"ק פירשו לשון אבק, וקלער' וראז' וגעז' מוסיפים כי קרוב לזה palestra נגזר מן pale, שענינו בל' יוני עפר. ורש"י פירש מל' חבוק, וכן בל' ארמי אביק, ענינו דבוק וחבוק, ולזה דעתי נוטה. וגעז' בקש להסתייע מתרגום שמרוני שמתורגם נגשושה עמה, והוא געז' מפרש אותו ל' גוש עפר, וזה שבוש, כי גוש איננו אבק, אבל התגושש נגזר מן גש או גשש שענינו בלשון הקודש ובלשון ארמי וסורי משמוש. והנה בספר הכותים אין כתוב ויאבק אלא ויחבק, ואיך יתכן שיתרגמוהו מלשון גוש ואבק? וגעז' נפתה אחרי בוקסטארף שהביא משל לשני אתליטים שהיו עומדים ומתגוששים לפני המלך (בראשית רבא פרשה כ"ב), עומד ומתגושש עם בנו (שם ע"ז) נתגוששת עם העליונים ויכלת להם (שם ע"ח) ופירשם מלשון גוש עפר, והביאם בשרש גוש, ובאמת אינם אלא משרש גשש. וקודם להם הרמב"ם בפירוש המשנה (חלה פרק ב') ואחריו הרע"ב פירשו ספינה גוששת, מלשון גוש עפר, ואינו אלא משרש גשש (וכן הביא בעל הערוך), ומענין משמוש כלומר שהספינה נוגעת בקרקע.
עד עלות השחר: מהפרשים כלם פירשו עד זה כמשמעו, ול"נ ענינו סמוך לעלות השחר. וכמהו ויאהל עד סדום, ויט אהלו עד אלון בצעננים (שופטים ד' י"א), ויט עד איש עדלמי, עד האלהים יבא דבר שניהם [והנה גם המאורע הזה היה ליעקב מאת ה' לחזק את לבו, להודיעו כי הוא בעזרו, כי לבסוף ידע שהוא מלאך, והנה נראה אליו מלאך בדמות איש והתחבק עמו לא להזיקו אלא מלחמת כבוד להפילו לארץ, כדרך האתליטים המתגוששים זה עם זה ועשה עצמו כאלו לא יכול לו, ועי"ז ברכו וקרא שמו ישראל. וגעז' אומר כי אמר כאן ויאבק ע"ש הנחל יבוק].