העקר הרביעי. בביאור משקלי השמות שתנועתם הראשונה חולם:
א. דע כשהתנועה הראשונה חולם היא תשוב לקמץ חטף בכנויי היחיד וברבויו ובסמיכותו ובכנויו, אבל בתנאי שהתנועה השנית תהיה סגול ולא נקודה אחרת, כמו; אזן, קדש, חדש ודומיהם, כמו; אזנו, קדשו, חדשו, אזנים, אזני, אזניו וכולי, אבל בסמיכות היחיד לא ישתנו, כמו; אזן אהרן (שמות כט כ), (קדש ליי (שמות כח לו)) [קדש יי (ויקרא יט ח)] ודומיהם:
ב. וכשהתנועה השנית אינה סגול כמו; אוצר, כוכב, עולל ודומיהם, החולם שבראש לא ישתנה כלל, והקמץ או הצרי שבסוף כתבתי דרך השתנותם בעקר שני בסימן שני. והנה כתבתי בשמות של שש נקדות בעקר שלישי בסימן ז' שבשביל חי"ת או עי"ן ישוב הסגול שבסוף לפתח, תדע שכן הכלל גם פה, כמו; אורח, כובע, תאמר ארחו, כבעו וכולי. אבל כשעי"ן הפעל אחת מאותיות הגרון אז ישוב החטף קמץ תחת עי"ן הפעל, ופ"א הפעל בקמץ, כמו; מן אהל, ויט אהלה (בראשית לה כא). ומן תואר, מה תארו (שמואל א כח יד). ויש הפ"א בחולם ותארו מבני אדם (ישעיהו נב יד):