אמר רב יהודה יין הנמכר בחנות מברכין עליו בפה"ג רב חסדא אמר בהדי חמרא דאקרים למה לי ומודה רב יהודה בפרצומא דמזדבן אקרנתא א"ל אביי לרב יוסף הא רב יהודה הא רב חסדא מר כמאן ס"ל א"ל אנא מתני' ידענא דתניא הבודק את החבית להיות מפריש עליה תרומה והולך ואח"כ נמצא חומץ כל ג' ימים ודאי מכאן ואילך ספק מאי קאמר. א"ר יוחנן ה"ק כל ג' ימים הראשונים ודאי יין מכאן ואילך ספק מ"ט חמרא מעילאי עקר והאי טעמיה ולא עקר ואת"ל בתר דטעמיה עקר ה"ל ריחיה חלא וטעמיה חמרא וכל ריחיה חלא וטעמיה חמרא חמרא. וריב"ל אמר כל ג' ימים האחרונים ודאי חומץ מכאן ואילך ספק מ"ט חמרא מתתאי עקר ואימור עקר ולאו אדעתיה ואת"ל מעילאי עקר והאי טעמיה ולא עקר דלמא בתר דטעמיה עקר והוה ריחיה חלא וטעמיה חמרא וכל ריחיה חלא וטעמיה חמרא חלא. דרומאי מתנו משמיה דריב"ל ראשונים ודאי יין אחרונים ודאי חומץ אמצעים ספק הא גופא קשיא אמרת ראשונים ודאי יין אלמא ריחיה חלא וטעמיה חמרא חמרא והדר אמרת אחרונים ודאי חומץ אלמא ריחיה חלא וטעמיה חמרא חלא לא קשיא כאן דאשתכח חלא סופתקא דאי לאו דאייקור תלתא יומין לא הוה משתכח חלא סופתקא. איבעיא להו כמאן פשט ליה פליגי בה רב מרי ורב זביד חד אמר כר' יוחנן וחד אמר כריב"ל ופסק רשב"ם הלכה כרבי יוחנן משום דרומאי משמיה דריב"ל סברי כוותיה ואביי ורבא פליגי ביה נמי בפרק השוכר מסכת ע"ז דף סו: אביי סבר ריחיה חלא וטעמיה חמרא חלא ורבא סבר חמרא וקי"ל הלכתא כרבא לגבי אביי: