1
איתמר המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן רב אמר הרי זה מקח טעות ושמואל אמר יכול לומר לו לשחיטה מכרתיו לך. ולחזי ההוא גברא אי לרדיא זבין והכירו המוכר אי לשחיטה זבין. בגברא דזבין להכי ולהכי. ולחזי דמי היכי הוה דאפי' רבנן דלעיל (בבא בתרא דף עז:) מודו הכא כיון דאין הדמים מכחישין את עיקר הלשון לא צריכא דאייקר בשרא וקם בדמי רדיא. ואי דליכא לאשתלומי מניה לשקול תורא בזוזי דאמרי אינשי ממארי רשותך פארי איפרע. דאיכא לאשתלומי מניה רב אמר ה"ז מקח טעות זיל בתר רובא ורובא לרדיא זבני. ושמואל אמר כי אזלינן בתר רובא באיסורא אבל בממונא לא אזלינן בתר רובא והלכה כשמואל בדיני ודיני פריעה כתבתי בפרק קמא דקמא סימן ה: