והאמר רב יהודה אמר רב וכן תני ר' חייא בכולן אני קורא בהם וכו' מפו' יפה בפירש"י ז"ל היאך אני קורא בהם כך ברור הוא (במצוה) בציור השכל למי שיש לו מוח בקדקדו ועיקר קושיי' מהא משום דמשמע לן דר' חייא על מתני' דר' קאי דהוא רבי' על סברי' דרבי ואליבא דר' תני בכולן הני כללי כיון דכן ע"כ ר' בפלוגתא מיירי דהא לא משכחת האי כללא באשת אחיו שלא היה בעולמו אלא לר' שמ' כדמפרש תלמודא אלמא מתני' מיירי בפלוגת' ואפי' במילת' דפליגי רבנן כיון דבתו באונסי' הוא משכחת לה. וק"ל והא אדרבא בתו באונסי' מיירי כדפרש"י ז"ל במשנתיה ואין לומר דהכא אמסקנא קמייתא דלעיל דקורבי (קאי) ותני דהא במתני' פי' רבינו ז"לכן ולהכי נקט תלמודא לעיל דבתו אתיא מדרשא אלמא הכי קי' להו דבתו באונסי' מיירי י"ל דר' יהודה מספקא לי' אי כייל בתו מנשיאתו עם בתו או עם בת אשתו ואיהו לא בעי לפרושי בבא לחצאי' ומשום הכי שביק להו לכולהו שתא בבי אבל ר' חייא ורב ספרא לא להא חיישי' א"נ דקיים להו דכלי' בתו היינו מארוסתו ומסתייע לעילוי (לנוי) בכללא בת אשתו כפשוט' ולמשכ"ת בתו מן הנשואי' שהיא בכלל: