מקצת תשובות הגמו"ז זצלה"ה שנלקטו אחרי הדפסת ספר תשובות איברא (כתבי הגרי"א הענקין חלק ב')
א.
ב"ה, ז' חשון תשט"ו
כ' ידידי הרב הגאון הנעלה מצויין במו"מ...
עלובה ועגונה בשם רבקה המ' דעטי בת שעפסל דמתקרי סעם - (יש עוד לחקור בשם האב, אבל לע"ע הנני מוסר כדבריה). בעלה נמצא בבית חולי הרוח בספרינגפעלד סטייט האספיטאל סייקסוויל מ"ד (כמדומה שהוא אותו ביה"ח שהיה לנו עסק עם ה' דובאי), שמו העברי געלבאנד, והוא שם זה כי"ד שנים. נשאת לו בשנת תרצ"ו בנאווי, בניו יורק ע"י הרב מענדילזאן ז"ל, שם משפחת אבי האשה לעפסקי. הנני כותב הסימנים, שע"י חקירת הסימנים יודע לו שהוא הבעל, וגם עי"ז אפשר לעמוד על איכות דעתו. - ולמען מדת הרחמים, ולמען הצלה מאיסור א"א, יסע נא כת"ר ודעמו לשם וידברו עמו, ואם יש לו דעת יבקשו ממנו שיפטור אשתו בג"פ. וכמעשה הראשון - יבקשו מהממונים "סטייטמענט" בדבר מהות מחלתו, ואם הוא עתים חלים או במצב קבוע, ותן לחכם ויחכם. והרי היה לנו נסיון מוצלח בזה, אולי נצליח גם עתה להציל נפש מישראל.
לפי דברי האשה, הוריה היו שומרי תורה, ואמה עטופה ב"שייטיל", וגם היא בעצמה רוצה להיות כדמו"י - לפי דבריה הוא שתקן. אבל אינו עושה כל הנאמר בשוטה במס' חגיגה.
אקוה כי יעשה כת"ר כל הדרוש בזה, ומגלגלין זכות ע"י זכאי.
יוסף אלי' הענקין
ב.
ב"ה, ט"ו חשון תש"ך
כ' ידידינו הרב הגאון הנעלה...
בענין הדלקת הנרות פסק של כ"ג אמת. וח"ו לברך בביהכ"נ, ומפורש שעל נר ביהכ"נ אין מברכין. וקבלת שבת של הנשים אין מחייב את האנשים. ובנשים גופייהו מהני מחשבה שלא לקבל שבת, אם הוא מוקדם. ואף שנוהגות לברך אחר הדלקה ומקדשות שבת בהדלקה - פשטות הדין הוא שמברכין בזה קודם לעשיה כבכל המצוות. ואף שנהגו לברך אח"כ, ואין אחר המנהג כלום, אבל לעת הצורך אפשר לשנות לברך קודם ולא לקבל ש"ק, ועכ"פ מהני מחשבה ותנאי.
יוסף אלי' הענקין
ג.
ב"ה, כ"א שבט תשכ"א
כ' ידידי הרה"ג יר"א מרבים...
בענין שנגענו, - הנני להוסיף הדברים הבאים. מדרש בראשית רבה פרשה ע' אות י"א, "כל נשיקה של תפלות בר מן תלת, נשיקה של פרישות, נשיקה של גדלות, נשיקה של פרקים. נשיקה של פרישות גבי נעמי. נשיקה של גדלות גבי שמואל ודוד. של פרקים, אצל משה ואהרן, וי"א אף של קריבות - יעקב ורחל".
היוצא מזה - דנשיקה של היוצא לדרך - היא נשיקה פרישות, או של פרקים, וכן הבא מן הדרך - ושאר נשיקות אפשר דהן בכלל נשיקה של תפלות - היינו תאוה (גמ', רוצה אשה בקב תפלות, סוטה). ובשעת תפלות וסמוך לה הגונה היא, אבל בשאר ימים וזמנים ראוי לת"ח להזהר מזה, וכן המנהג - רק בשעת שמחה כמו בתספורת ילד או בהולכתו לתלמוד תורה בראשונה וכן בנישואין, דהוה כנשיקה של פרקים יש להקל, וזהו כעין של פרקים.
י"א הענקין
ד.
ב"ה, ד' אלול תשב"ך
בסשצ"ג יכתב ויחתם לאלתר לחיים ארוכים טובים רב האי גאון וצדיק...
מכתבו הגיעני. ועל דבר האשה שבעלה אומר שלא ידע כלל מנשואיה השניים, ועתה אומרת שנתגרשה מהשני לפני הרב שטיינבערג מבראנקס. צלצלתי כ"פ להרב שטיינבערג, ולא מצאתיו. - ואמנם אין הרבנים רגילים לרשום כל הגיטין אצלם אף שזהו עיקר גדול.
ובפרט שלא כתב כ"ג שם הבעל השני, האדרס שלו, שם משפחתו. דבר גדול הוא בכל גט, שבעבר השני של הגט יחתמו הבעל והאשה, ואדרסין שלהם, לבד מה שכותבים בפינקס.
והנה אם לא הוחזקה בנשואה להשני יש לה מיגו, אבל משמעות שהוחזקה, ובאופן זה צריכה כתב לראיה או הגט בעצמו, והיא צריכה לברר כל זה. ובודאי לא קשה לה למצוא את הבעל השני ואפשר לברר אם נתגרשה ממנו, אם נשא אחרת כדמו"י אצל רב חרדי יש לחפש לה היתר, כיון שאין ראיה ברורה על הנישואין כמשמעות מכתב כ"ג אלא כעין גט שוב יש לדון על מיגו. וידוע שהרדב"ז מיקל בהוחזקה לגרושה אף שאין לה כתב (פ"ת סי' קמ"ב וקנ"ב) אבל כאן כנראה לא הוחזקה אלא באלמנה. ועכ"פ אם הודיע שמות הבעל ואביו וכן שמה ושם אביה נחקור עוד בע"ה בזה, אף שהיתה אצל הרב קריגער אחר דברה אתו, ומסתמא חקר זה ממנה.
אח"כ דברתי עם הרב אפרים מרדכי שטיינבערג, ועם בנו של הרב מעסקין, ששטיינבערג היה מסדר גיטין לרוב עמו, ואמרו שיחפשו בגיטין אולי ימצאו שם פארסער רשום בחוץ, וביקשו לכתוב שמות הפרטים, שלא תמיד רושמים שם המשפחה על הגט לאחר הגירושין, וכ"ג המתחיל ידרוש מאתה שמותיה ושמות הבעל פארסער.
בנוגע להיין, אם עומדים יהודים בשעת סתימת הבקבוקים אע"פ שהא"י עושה זה אין לאסור לדידן ע"פ הרמ"א, אפילו אם הא"י מגביה זה לפעמים. אבל בלי זה מובן שאין להשהות יין פתוח ברשות הא"י אף שאינו ברשותו ובמקומו ממש, אלא שיש לו בזה רשות שעבודה ויהיה לו תירוץ ואמתלא.
בנוגע לשאלת מהות הבישול, לענ"ד הוא כשיעור הרתיחה דהוא במעלות מדינה זו 220, ואם ידקדק על השיעור שיתמעט ע"י הבישול כנראה הוא עוד יותר.
וראיתי בספר של גדול ליטאי שסובר שיש לצרף מה שלרוב נותנים צוקר לתוך היין של עכשיו, שיהא דינו כקונדיטון, והכל לפי השיעור.
יוסף אלי' ב"ר אליעזר ז"ל ושם אמי פרומא שפרה