1
מקולס - לשון כובע נחשת דמתרגמינן קולסא דנחשא (שם יז) דסבירא ליה תולין למעלה בראשו ונראים ככובע נחשת על ראש גבור:
2
איזה גדי מקולס - דתנן בפרק מקום שנהגו (פסחים ד' נג.) שאסור לאכול צלי (בערבי) פסחים בזמן הזה במקום שלא נהגו:
3
כאחד - דדמי לפסח ונראה כאוכל קדשים בחוצה לארץ: