1
בהר"ב ד"ה מטפה סרוחה כו' והמסתכל שבא מטפה סרוחה ניצל מן הגאות והמסתכל כו'. הן לקמן פ"ד מ"ד א"ר לויטס מאד מאד הוי שפל רוח שתקות אנוש רמה הרי שההסתכלות דלאן כו' מבטלת גאות האדם:
2
שם בתי"ט ד"ה עקביא כו'. בזמן הבית הי' (והרמב"ם בהקדמתו לפי' המשניות בפ"ד חשבו בחבורת שמעיה ואבטליון והסה"ד בזמן הלל) כדתנן כו' שאין העזרה כו'. אינני רואה מזה ראיה כי יל"פ דה"ק כשהיתה העזרה ננעלת כו' לא נמצא אז אדם כו' כעקביא בדורו וע"ש במהרש"א בח"א:
3
[שם בתוי"ט ד"ה מאין באת כו' שאלת המקום שבא משם כו' כמו מאין באו האנשים. נ"ב לא נמצא כן במקרא אבל יש הרבה אחי מאין אתם מאין באתם והתוי"ט בוודאי כיון על הפסוק כן באו אלי האנשים ולא ידעתי מאין המה (יהושע ב' ד'). מהגרמ"ש ז"ל]: