1
גמרא מזכרת עון כתיב בה. לשון הרע"ב הואיל וכתוב בה עון כו' כחטאת שויא רבנן. וכ"ע התו"ח משמע דמדרבנן הוא. ואין מלשון זה הכרע כמש"כ בס"ד בר"ה ספ"ק ע"ש:
2
רש"י ד"ה מותרה נדבה. כבשים לעולות כו'. ל"י מה שדייק לומר כבשים. הלא לא אמרו אלא עולות סתם. ובשבועות (יב ב) דרש ר"נ כו' אין מקיצין בעולת העוף ורבא פליג עליה. משמע דבכל מיני בהמה מקיצין לכ"ע. ועי' בתמורה (כג ב) תד"ה וששה: