1
גמרא במחבת ובמרחשת מוחק כו'. עמש"כ ביומא (מז ב) בס"ד. ועתוי"ט ולשונו אינו מדוייק. דפתח ואע"ג דשלשתן נקמצות לאחר אפייה. משמע דמנחת סלת ניחא ליה אע"פ שהיא ג"כ בלולה נופל בה שפיר לשון קמח. וסיים דמשכחת נקמצות קמח אותן שאין בה שמן כו'. ועי' לקמן (נד) תד"ה ת"ש:
2
רש"י ד"ה מאי איריא. א"נ כו' כגון באמצע הקומץ כו' ונראה כשני חצאי קמצים. מכאן נראה תשובה להסופרים הנוהגים לחתוך העור של בית תפילין של ראש בקצותיו ואומרים דכיון שמחובר באמצעו נקרא עדיין עור אחד עי' לקמן (לד ב). ורואה אני שהדברים ק"ו. ועי' ט"ז או"ח סי' ל"ב סק"ז. ועי' תשו' שמן רוקח ח"ב סי' א':
3
גמרא א"ר אלעזר. כצ"ל בל"י וכן לקמן:
4
רש"י ד"ה ב' לוגין. דנראית כשתי מנחות. כצ"ל צ"ק: