במשנה רש"א אם נודע כו' ומשנתמנו פטורי'. התו"ח מביא בשם הירושלמי דטעמו משום שהגדולה מכפרת ולפ"ז הוה א"ש דל"פ ברישא ודלא כפרש"י וכ"ה להדיא בירושלמי אבל מגמרא דילן לעיל (ג) גבי מרובין ונתמעטו וכן לקמן (יא) בבעיא דר"ז אכל ספק חלב כו' מוכח דל"ל הא דירושלמי מ"מ י"ל דל"פ ברישא משום דילפינן מקרא שהביא הרע"ב (והוא מהרמב"ם) דאזלינן בתר חטא ואולי אף לרבנן צריך קרא דל"ת הואיל ואישתני דינא אשתני קרבן עי' כתובות (מה) ובמש"כ שם בס"ד וילפי מזה דה"ה לחטאו עד שלא נתמנו ור"ש לא יליף ודלא כהתוי"ט שכ' דא"צ להקרא ודע דכעין זה מצינו לר"ש בפ"ה דתרומות מ"ח ע"ש:
רש"י ד"ה וישב בבית החפשית ודלא כר' יוסי כו'. נראה כוונתו דע"כ מה שאמר והנשיא כיוצא בהן היינו אפי' נצטרע וכדפשיט רנב"י לעיל לפירושו שם ואפ"ה קרו ליה נשיא ולכן יתחייב ג"כ בשארי מצות שעיר אבל לע"ד אין זה מוכרח:
רש"י ד"ה ומתעה שכן דרך כו' נותן עיניו בכוכב אחד כו'. כ"ה הנוסחא הישנה וישרה היא והגהת המהרש"א אין לה שחר:
בא"ד וכשרב החובל כו' בצפון והכוכב תהפך בדרום כו' והוא סבור ליישרה ומהפכה לדרך אחר. כצ"ל: