משום ישוב דארץ ישראל. ראיתי להרב שאלת יעב"ץ בראשון סימן ע"ו שהביא ראיה דלצורך מצוה שרי לקוץ אילן מאכל מהך דשמעתין דהיו בוררין מעצי תאנה שאינם עושים פירות משום ישוב ארץ ישראל ומאי איריא משום ישוב א"י תיפוק ליה דעבר על בל תשחית אלא דלמצוה שרי עכ"ד וכבר קדמו הרב באר שבע בתוספותיו בשמעתין דהקשה ותירץ כן ועדיפא מינה פריך הרב באר שבע למ"ד משום דקטירי דלית ליה משום ישוב א"י ודאי דנקטי מעצי תאנה אף מהעושין פירות וקשה דאיכא בל תשחית ושמא י"ל דלצורך מצוה גדולה כי האי שרי עכ"ד עין רואה דהרב באר שבע כתבה בלשון שמא שלא כדברי הרב יעבץ דפשיטא ליה טובא ומייתי לה לראיה:
ונראה דהרב באר שבע טעמו ונימוקו עמו דלאו שינויא מעליא הוי הא דלצורך מצוה שרי וכולי האי ואולי דמצית אמרת בלשון שמא דלכי מטית לומר דאיכא בל תשחיתו ליכא למשרי במקום מצוה דהאיכא יערות טובא לקוץ אילני דלא עבדי פירי ולא יעלה הכורת על הני דעבדי פירי ומאי מצוה איכא בהני דעבדי פירי למעבד איסורא כל שאתה מוצא דאיכא לקיומי מצוה דמערכה באילני דלא עבדי פירי ומקיים בל תשחית:
ומכאן תשובה למה שהשיג הרב יעבץ על המפרשים במלכים א' סימן ו' דכתיב שעשה כרובים ותרגם יונתן אעי דזיתא דהיה מאילני דלא עבדי פירי דלא היו צריכים לזה אלא מטעם מצוה וטעו דמה שאמרו בעצי המערכה מאילני דלא עבדי פירי היינו משום בל תשחית וליתא אלא משום ישוב א"י זהו תורף דבריו:
ואין כאן השגה דאין להתיר משום מצוה בדאיכא אילני דלא עבדי פירי כדאמרן ומה שאמרו דכן אמרו בעצי המערכה הוא דמיון בעלמא. ותו אשתמיטיתיה להרב יעבץ מ"ש רז"ל בשמות רבה פרשה ל"ה למה עצי שטים למד הקב"ה דרך ארץ לדורות שאם יבקש אדם לבנות ביתו מאילן עושה פירות אומרים לו ומה מלך מלכי המלכים שהכל שלו כשאמר לעשות משכן אמר לא תביא אלא מאילן שאינו עושה פירות אתה עאכ"ו עכ"ל וא"כ ודאי העיקר כפירוש המפרשים דאעי זיתא הוו מהנך דלא עבדי פירי. וגם ק"ק ממדרש זה על הרב באר שבע כמבואר. אלא דלשון המדרש דקאמר למד הקב"ה דרך ארץ לכאורה יקשה דלא משום דרך ארץ לחוד יש בדבר דהאיכא בל תשחית. ויש לישב. וספר יפ"ת שמות אין עמדי. ועמ"ש גאון עוזנו הרב משנה למלך סוף הלכות אסורי מזבח על קושית הרב באר שבע וכתבתי אני הדל בזה בקונטריס חיים שאל מתשובותי בס"ד: