ואר"ח אריב"א מ"ד לא תאונה אליך רעה וכו'. אפשר דק"ל דבאומרו לא תאונה אליך רעה שם נכלל הכל דבברכה יש לנו לומר דאליך כולל בין לגופו בין לממונו ע"ד שאמרו דבברכה לא דייקינן ימים אין שנים לא. ומשו"ה דריש לא תאונה אליך רעה דלא ישלוט בך יצה"ר וכיון דאינו שולט ממילא שלא יהיה לו שום נזק. אך עדיין אפשר דבבואו מדרכו והיא ספק הוא דבר חמור שהיצה"ר מראה התר וגם דלא שלט יצה"ר לעבור איסור ודאי מ"מ כיון שהוא ספק ובא מן הדרך יש מקום למצוא טענה ולהחטיאו:
והנה רש"י פירש הכא דיותר קשה כשהוא ספק מודאי דהוא מצר ויצרו תוקפו וכו' וק"ק דבמציעא דף ק"ז אמרו ברוך אתה בבאך שלא תמצא אשתך ספק נדה בביאתך מן הדרך ופירש"י וכ"ש ודאי. ונראה דהתם דהוא מברכו ברוך אתה בבאך מסתברא דלא ימצא אשתו לא ספק וכ"ש ודאי דזוהי ברכה שלא יהיה שום מניעה. אבל הכא דהוא הבטחה שלא ישלוט בו יצה"ר מוכרח דאתא להוסיף כשהוא ספק ומוכרח דחמיר מודאי ולכן הוסיף להבטיח שלא ימצא אשתו ספק נדה דאי ודאי כבר נכלל בהבטחה שהבטיחו שלא ישלוט בו יצה"ר. וכל תורפיה דהאי קרא שינצל מחטא. משא"כ התם דקרא אתא לברכה ופשוט:
ומיהו דעת ר"ת והרא"ש דגם בההיא הברכה אחת היא להנצל מספק דודאי יפרוש מעצמו כמ"ש בשיטה מקובצת (שה) [שם] ועמ"ש הרב המפולפל מהר"ר אד"א זלה"ה בספר מגן גבורים הנדפס עתה שם במציעא: