קם שמעיה ואדליק אבוקה וכו' עד לא סבר לה מר אבוקה מצוה מן המובחר. הק' בהגהות מרדכי למה לא השיב לו האמת מיד דאבוק' מצוה מן המובחר ותירץ משם הר"י מקורביל דאם נר דלוק א"צ לאבוקה אבל אחר שאמר לו אי לא שמיע מיניה דמר וכו' הבין רבא דלא ידע מהא דאבוקה מצוה וכו' לכן שפיר קאמר ליה השתא אבוקה מצוה מן המובחר עכ"ד ופירוש נכון הוא בסוגיא אמנם הרב מגן אברהם סי' רצ"ח כתב דלפי דבריו הי"ל לפוסקים לכתוב דין זה דכשנר מונח אין צריך אבוקה ע"ש וק"ק דאמאי לא כתב דהכלבו וא"ח שהביא מרן כתבו משם מהר"ם דאף אם היה נר נוטל אבוקה והא עדיף ממה שהוכיח מסתמות הפוסקים ומעתה הדרא קושיא לדוכתא. ואפשר דהפוסקים מפרשי סוגיין בסגנון זה דסברי דכי אמור אבוקה מצוה מן המובחר היא בכל גוונא והכי מסתברא דהגם דיש נר לפניו למה יגרע מלקיים מצוה מן המובחר. אמנם כי אמר רב יעקב בר אבא למה לך כולי האי הא מנחא שרגא הבין רבא דרב יעקב סבר דאין צורך אבוקה כשיש נר לפניו ומדוקדק קצת בדבריו שהאריך לומר למה לך כולי האי הא מנחא שרגא. והגם דרבא סבר דאין חילוק בזה ולעולם אבוקה מצוה מ"ה לא רצה לחלוק עליו דלא ה"ל ראיה מכרחת הפך דעתו וא"ל שמעא מדעתיה עביד שהאמת כך היה דהוא עבד כך בלי ציוויו. ואח"ך כשאמר אי לאו דשמיע מיניה דמר לא הוה עביד הבין שלא ידע כלל להא דאבוקה וא"ל לא סבר לה מר אבוקה להבדלה מצוה מן המובחר ואמר לו סתם גילה לו דהוא סובר אף דאיכא נר מצוה מן המובחר באבוקה ושתיק ליה רב יעקב והכי נקטינן דלעולם אבוקה זה דעת הפוסקים לפרש סוגיין באופן שמסכים אל הסברא דאבוקה לעולם והן הן דברי הר"י מקורביל בשינוי קצת לדעת הפוסקים והרב תוספת שבת חתר לישב לפוסקים בכמה אוקמתות ע"ש באורך ועיין מה שכתבתי אני בעניי בס' הקטן שער יוסף בקונט' הסימנים סוף סי' ח' בס"ד: