ביום הראשון בתנחומא רשב"נ בג"ח נגמרה המלאכה, תשרי מרחשון וכסלו והי' מונח מפורק עד א' בניסן כו', וע' פסיקתא הובא בטור או"ח תרפ"ד והבאתי לעיל (ל"ח כ"ב) וק' למה עכבו הא שהוי מצוה לא משהינן כמ"ש ביבמות ל"ט. ומ"ז: ויהי' מזה ראי' דאם יעשה אח"כ מצוה מן המובחר מותר להשהות, וכמ"ש השבו"י ח"א ל"ד לדחות מג"א כ"ה סק"ב דחביבה מצוה בשעתה ע"ש, וכ"ה בגליו מהרש"א על יומא ו': בש"ס ווילנא דל"א שהוי מצוה ל"מ, אלא אם אין גרעון בעצם המצוה שיעשה עכשי', כ"א שראוי להקדימה כמו ציצית קודם תפילין, ובשו"ת בית יצחק אה"ע ח"ב קי"ב אות ג' כ' הא דלא משהינן רק במצות יחיד אבל ברבים מותר להשהות ע"ש, וטעם לזה י"ל דהא דלא משהינן אי' הטעם דיש לחוש שמא ימות ולא יעשה המצוה, וא"כ ז"ד ביחיד אבל צבור לא מייתי, כמ"ש בהוריות ו' של"א: חטאת שמתו בעלים שאין צבור מתים, ויהי' ראי' מכאן דשהו הקמת משכן דהוי ברבים, וגם לרש"י תשא (ל' ט"ז) דשני הפקודים, א' אחר יה"כ וב' באחד באייר הי' שווים שלא מת ביניהם שום איש וע"ש ברמב"ן, לפ"ז מותר להשהות, שהשי"ת ידע שלא ימות שום אחד וע"כ צוה להשהות, עי' בזה בס' הדרוש והעיון:
ומקור הדבר דשהוי מצוה לא משהינן שם ביבמות' וע' במנחות ע"ב. ופסחים ס"ח ובתה"ד סי' ל"ה, להמתין בקידוש לבנה עד מוצ"ש כדי שיהי' המצוה מהודרת, והובא באו"ח תכ"ו ס"ב, וע"ע בתה"ד סוסי' ר"ט, וברש"י סוכה כ"ה: ד"ה שחל, מצוה קלה הבא לידך אינך צריך לדחותך מפני תמורה העתידה לבא, וערדב"ז י"ג, חכ"צ ק"ו. יד אליהו מ"ב, ומובא בבאה"ט צ' סקי"א, שבו"י ח"ג ל"ז, בית יעקב קמ"ב, שאילת יעקב ח"א י"ח, הגהות מל"מ פ"א הי"א ממגילה, קצה"ח ק"ד סק"ב, טוטו"ד קמא רט"ו, בי"צ אה"ע ח"א קכ"ו אות ו' - ומר"ה ל"ב: משמע אף דלאחר שעה יהי' הדרת מלך ברוב עם, אעפ"כ זריזות עדיף מהידור מצוה, אבל בתורת משה פ' תצוה דס"ח, מחלק כשמצוה בעצמה מהודרת יותר דוחה את זריזות מקדימים, אבל כשמצוה עצמה אינה מתנאה יותר רק מצד ברוב עם הדרת מלך אז זריזים מקדימים, וע"ע בסוכה כ"ט: מחלוקת רש"י ותוס' בהידור אי פוסל בדיעבד, וע' נשמת אדם סי' ס"ח כלל א' וירחון כנסת חכמי ישראל סי' ל"ז ובשע"ת או"ח תרנ"א סקי"ז להמתין שעה או ב' יודע יודע שיביאו לו אתרוג מהודר יותר ובבית יעקב שם חולק דבאותו יום ל"ה שהי' מצוה, וע"ע שע"ת תרע"ג סק"א, שד"ח מער' ל' כלל קמ"א, שו"ת חסד לאברהם מ"ת ע"ז אורחות חיים החדש תרנ"א אות כ"א, ובאמ"כ וירא דף נ"ח., בא נ"ט., בשלח צ': ובח"ב בהערות דף רפ"ה רפ"ו ושי"ח, ומ"ש בזה לעיל בפ' בא (דף פ"ב: ובשלח דף ק"ד. וקל"ג.) ע' בכל המקומות שציינתי ותמצא הרבה חדשות:
תקום ע' ע"ז ל"ד. במה שימש משה ז' ימי מלואים בחלק לבן, ובתוס' הק' למ"ד בזבחים ק"א: דמשה כ"ג הי' ושימש כל מ' שנה, א"כ הו"ל להקשות במה שימש כל מ' שנה, ותי' דכל ז"י הי"ל דין במה, ועשו"ת חת"ס ת"ו בחי' על ע"ז שהק' לרמב"ן כאן שצוח על פרש"י, אי ס"ד שהי' מפורק ל"ש פתח אה"מ תשבו ע"ש, ולדבריו ל"ה לו דין במה, וי"ל משה שימש בבגדי כהונה עש"ה:
א"ע כ' ופתח אה"מ תשבו יום ולילה הוא בויקרא (ח' ל"ה) וע' רא"ם ותורה והמצוה צו סי' קצ"א, וגם שם בא"ע כ' ששת מים שהקיפו יריחו והחלוץ דלגו יום השבת, ודעת רז"ל כי ביום ז' שנלכדה יריחו יום שבת היה, ירו' שבת פ"א ה"ח, תנחומא נשא כ"ח, ב"ר פמ"ז, ובמדב"ר פי"ד וכ"ג: