אסורה נא ואראה מדוע לא יבער הסנה, ערש"י דהול"ל אגישה נא, וי"ל יען שהמראה ראה על ראש ההר, וכשאיש חפץ לראות היטב, בדבר אשר גבוה מעל גבוה, לא יוכל לראות אל נכון כשעומד על ידה, ורק ממרחק קצת רואה יותר טוב, ואמר אסורה נא ממקום אשר אנכי עומד כעת אצל ההר ממש, וזה י"ל כוונת רש"י, ובתולדות יצחק הביא שיש משיחה שמושחים האצבע ודולקין האצבע ודולק כנר עד שתשרף המשיחה ואצבע אינו נשרף, וגם נעורת דולק ביין שרף עד שכלה הלהבה ולא נשרפה הנעורת, ואז"ל בחגיגה כ"ז. שזה סגולת סלמנדרא, ואמר אראה בסנה אם יש בו אותו המשיחה וא"כ הוא דבר טבע:
במד"ר כאן פ"ב למה נגלה ה' למשה מתוך הסנה ללמדך שאין מקום פנוי בלא שכינה ואפי' הסנה, ובתנחומא נשא ד', קשה הנואף וגזלן שמסתלקין את השכינה וכו' והנואף אומר סלק את עצמך ותן לי מקום לשעה וכו', והבעש"ט הורה בשיטתו כי אלקים ממלא כל חללו של עולם ואין שום מקום בלתו, ונכדו בספר דגל מחנה אפרים פ' תצא כתב וז"ל שמעתי מאא"ז ז"ל שהשכינה היא מעילא לתתא כו' שאפילו כשהאדם עובר עבירה, אז ג"כ השכינה מתלבשת בו כי בלעדה לא היה בו כח להניע שום אבר כו' הוא יתברך מחיה אותו באותו שעה ונותן בו כח וזה ענין גלות השכינה עכ"ל, ובספר מצרף העבודה כתוב כל מה שהאדם רואה הוא התלבשות אלוקית ממש, וכן אחז"ל גנבא אפים מחתרתא רחמנא קריא (ברכות ס"ג.), וכן בזה"ק לית אתר פנוי מיני' כו', וע"ע שם במכתב מהרב מלאדי ז"ל שזאת היתה תפיסת הגר"א ז"ל על ספר לקוטי אמרים על אשר מפורש בו ממלא כל עלמין ולית אתר פנוי מיניה כפשוטו ממש, ובעיניו היה רחוק לומר שהשי"ת נמצא ממש בדברים שפלים ותחתונים ממש, וע"ז נשרף ספר הנ"ל, ובאמת יש דרך נסתרה ונפלאה ומלא כל הארץ כבודו היינו השגחה וכו' עש"ה, וע"ע ביומא נ"ז. אפילו בזמן שהם טמאים שכינה עמהם, וע"ע בב"ר פי"ב שבת מכל מלאכתו ממלאכת עולמו שבת ולא שבת לא ממלאכת רשעים ולא ממלאכת הצדיקים אלא פועל עם אלו ועם אלו, ועי' תנחומא בא י"ב א', זה אחד מן המקומות שנגלה הטהור במקום טמא וכל כך למה בשביל ישראל, וכ"ה בשמו"ר פט"ו ב', ופי"ח א', וילקוט קפ"ז:
Loading...
Exodus 3:3
1
Loading...