ובשלת כ' רמב"ן לא ידענו אם הוראת שעה שיהי' בשר השלמים טעון כהן בבישולו, או ובשלת בצווי, כמו ומטך אשר הכית בו (שמות י"ז ה'), ויבן שלמה את הבית (מ"א ו' י"ד), ובאמ"כ וקו"ד חוב' ו' סי' ל"א ול"ב, וחוב' ז' סי' ל"ה, כ' בזה, ואביא הקיצור, דק' דבפ' צו (ח' ל"א) אמר משה לאהרן ובניו בשלו, א"כ מבואר דובשלת כאן הכוונה בצווי וכ"כ הא"ע שם, וא"ל דרמב"ן נסתפק גם שם בשלו אם בצווי, דא"כ הי' להסתפק שם, ועוד הא במלואים הי' משה הכהן ואהרן ובניו הבעלים, וי"ל כי בשלו כו' אמר משה לאהרן ובניו אחר שנמשחו כמ"ש שם בפסוק הקודם, וזה שהביא לרמב"ן להסתפק אם מ"ש ובשלת ל' נוכח למשה ול"נ ויבשלו אהרן ובניו כו' הוראת שעה שיהי' בשר המילואים טעון כהן בבישולו, ולכך נא' "ובשלת" הגם שיוכל לעשות ע"י שליח, אבל יהי' שליחו כמותו מה הוא כהן דבמילואים הי' משה כהן אף השליח יהי' כהן, ומזה למד משה לצוות לאהרן ובניו "בשלו" אחר המשיחה בעת שהי' כבר כהנים, או "ובשלת" בצווי כמו ויבן שלמה הכוונה ע"י אחרים ולא בשליחות, ומה שצוה לאהרן ובניו לא מפני שצריך כהן אלא מפני שע"י המשיחה נעשו הם הבעלים - ע"ש באריכות:
ובתיב"ע צו (ו' כ"א) כ"ח שבר דלא יבשלון בו חולין, וק' הא בלא"ה כשמבשל אח"כ פולט, ובאמרי בינה ה' פסח סי' י"ח כ' למ"ש בקומץ למנחה שם, דבקדשים הואיל וכ' למשחה כדרך שמלכים אוכלים מיפסל אפי' ע"י לפגם, וזה כונת ת"י דלא יבשל בו חולין דהוא כלי שרת וצריך שבירה ואף נטל"פ מיפסל, וא"כ חולין א"א לבשל בו משום דהוי כ"ש, וקדשים א"א לבשל ממנ"פ אי לא יפגום הוי נותר ואי יפגם יפסיד הקדשים שמבשל בו ע"ש, ובכל"ח אות ד' פקפק בזה דבישול חטאת הי' בכ"ש לרמב"ן כאן שהתפלא שיהי' צריך כהן בבישול חטאת מילואים, ואי נימא דכל חטאת צריך כ"ש אין זה תימה כ"כ, ובאמת במלואים י"ל מטעם אחר כיון דהי' דוחה ג"כ שבת לכן הי' צריך כהן בבישול דבשבת אסור לזר לבשל, כיון דהוא רק לאכילת כהנים בודאי אסור לזר לחלל שבת ע"ש אריכות ובפמ"ג או"ח תנ"א במ"ז סוס"ק ל"א:
במקום קדש רש"י בחצר אה"מ, ע"ס סנהדרי קטנה סנהד' ט"ז: אהא דאין מוסיפין על עיר כו', והק' תינח עזרות אבל העיר מנלן דאין מוסיפין בלא סנהדרי גדולה דבקרא ל"נ רק בתבנית המשכן, ואי"ל דעיר כיון דהוא מקודש לאכול בה קדשים קלים הוי במקום חצר אה"מ שבמשכן, ז"א דהר"מ פ"י ה"ה ממעה"ק כ' דירושלים הוי כנגד מחנה ישראל שבמשכן, ובמדבר היו מותרים לאכול קדשים קלים בכל מחנה ישראל, וכ"מ מרש"י תצוה במקום קדש בחצר אה"מ שהשלמים הללו קדשי קדשים הי', משמע דקדשים קלים לא בעי חצר אה"מ, אלא במחנה סגי, אך מר"מ בפה"מ למדתי דגמרינן דאין מכניסין שום קרקע לקדושת הגוף שלא בסנהדרין, וכיון דירושלים ג"כ מקודשת מכל א"י בעי סנהדרין של ע"א: