חשן רש"י על קלקול הדין, ע' מהרש"א זבחים פ"ח: ומכל ענין בג"כ, וירושלמי יומא פ"ז ה"ג, ורש"י ישעי' (ל"ב ז') ובת"י דבי' יהודע דינהון כו', וע' יומא ע"א: ועירובין מ"ה., ות"י במדבר (כ"ז כ"א), ונר' דאו"ת יכול לברר ספיקות בהוראה, וק' הא תורה לא בשמים, וע"ע רמב"ן בסה"מ בהוספות מצוה י"ז במלחמות הרשות אי מצוה לשאול באו"ת, ובר"מ פ"ה ה"ד מסנהדרין לא הזכיר רק סנהדרין צריך במלחמות רשות ולא או"ת, וע"ע בר"מ פ"י מכל"מ, ובחמד"י בנר מצוה אות צ"ה הק' דבמלחמת מצוה היינו עמלק וז' אומות ומה שייך לשאול באו"ת, אם יאמר שלא לעלות ודאי שאין לשמוע דתורה לאו בשמים, ונר' מזה ראי' לחינוך מ' תכ"ה במלחמות ז' עממין העובר ע"ז ויכול להרגו מבלי שיסתכן בדבר ולא הרגו ביטל עשה זו עכ"ל, ותמה במנ"ח נהי דכל המצות נדחים מפני סכנה מ"מ כאן צותה התורה ללחום, וידוע דתוה"ק לא תסמוך דינים על נס, ובדרך העולם במלחמה נהרגין מב' הצדדים א"כ חזינן דתורה גזרה להלחם אף דהוי סכנה א"כ מצוה להרגו אף שיסתכן ע"ש, וי"ל דדעת רמב"ן כחינוך, ולכן ס"ל דגם במלחמת מצוה הי' שואלים באו"ת אם ילכו דאם לא יצליחו ליכא מצוה לסכן עצמם, וכמו בכל התורה נדחה מפני סכ"נ כן מלחמת מצוה, לכן צריך שאלה באו"ת וע"ז שפיר סומכין על או"ת כיון דאינו לברר הדין רק להגיד עתידות, ועמש"ל בזה (כ"ז כ"א). ובבעה"ט מה משפט ביום אף שאלות או"ת ביום, ובס' נחלת בנימין והדו"ע דנו דה"ה דאין שואלין באו"ת בשבת דאין דנין בשבת וג"כ הוי ככותב בשבת, וע' יומא ע"ג: ח"א בולטות וח"א מצטרפות, וע' מנחות צ"ה: דדוד בבריחתו משאול בא לנוב בשבת ואחימלך שאל לו באו"ת, וש"מ דשואלין בשבת וממילא גם בלילה שואלין, ויש לחלק דבלילה דאין דנין מה"ת משום דנקרא משפט (פנחס כ"ז כ"א) וכן הוא באו"ת אין שואלין, אבל בשבת דרק מדרבנן שמא יכתב, עסמ"ע ה' סק"א י"ל באו"ת לא חששו, וכמו אם ראו ב"ד בלילה אין דנין ע"פ עצמם, כיון דלילה לאו זמן דין אין עד נעשה דיין בחו"מ ז' ס"ה, ואם ראו בשבת יש פלוג' עש"ך חו"מ ז' סק"ה וטו"ז וקצה"ח, וי"ל בשבת רק איסורא יש וכמו אריה רביע עלה, ועתוס' חגיגה ב'. ד"ה איזהו, חילק בין חיגר שנתפשט בשני אינו מקריב, וקטן יכול להקריב בחוה"מ דחיגר גברא לא חזי אבל קטן יום גרם, ובעירובין ע"ח: אריה רביע, ושבועות כ"ב: נבלה בת אכילה ואריה רביע עלה, וע"ע בשבת קכ"ז: תד"ה כיון אבל בש"א (י"ד ל"ז) וישאל שאול באלקים והי' בלילה כמ"ש ויגשו כל העם איש שורו בידו בלילה וגו', ואז שאל שאול באלקים, הרי דשאלו באו"ת בלילה וצ"ע, ועמ"ש באמ"כ בזה, וע' מחנה אפרים ה' שלוחין סי' ט' הא דכ"מ דל"מ עביד ל"מ למשוי שליח רק אם בעצם א"י לעשות, אבל אם רק איסור רביע עלי' ל"ש זה, ועשד"ח מער' כ' סי' פ"ט בזה, ובשו"ת הרד"ד או"ח מ"ק בקונ' אמ"כ סי' ג', ובשו"ת זכרון צבי מנחם בהסכמת הגרי"ש ז"ל: