ושתי טבעות ערש"י ו' יתירה, ובפשוט י"ל דבא לייחד ב' טבעות על צלע א' וב"ט ע"צ ב' ולא יחליפו, ובירושלמי פי"ב ה"ג משבת קרש שזכה להיות בצפון אין לשנות, וכן כאן לא ישנו, ונכתב ושתי בו' כי הוא ציווי אחרת וחדשה, - והנה דעת רש"י של"ה בארון יותר מד' טבעות, והיו בזוית סמוך לכפרת והיו הבדים בהם, ובהם נושאים הארון, א"כ היו הבדים על כתפות וארון למטה מכתפות כי בצד העליון נשאו, ורמב"ן השיג עלי' וכ' שאין זה דרך כבוד שארון יהי' למטה, ומביא מא"ע שלא מצינו פעמי לשון זוית, וכ' דהיינו זוית אחרונות, ופעמי ל' רגל כמו מה יפו פעמיך כו', והיו על זוית תחתונות, והי' כל ארון למעלה, ותמהו משבת צ"ב. המוציא משא למעלה מי"ט חייב שכן משא בני קהת ויליף מארון ט' וכפרת טפח, וגמירי דכל טונא דמידלו במטות תלתא מלעיל וב' תלתא מתחת אשתכח דלמעלה מי' קאי, מבואר דרוב ארון תלוי מלמטה מכתפות, ובפי' הטור עה"ת מביא הקו' מהרא"ש, וע' בחי' בית מאיר על שבת שם, והנה גם דעת רש"י צריכין תיקון דפי' בזוית עליונים סמוך לכפרת, ואין הפשט שהי' סמוך ממש דלש"ס היו מרוחקים טבעות מכפרת ב"ט ושליש טפח, ועם כפרת הי' ג"ט ושליש וכצ"ל ברש"י, ומ"מ נקרא זוית בצד עליון בארון דהי' קרוב לצד עליון, ולצד תחתון הי' מרוחקים הרבה:
ובחת"ס על שבת כ' דהסוגי' קאי על ארון ששברי לוחות, דבארון שעשה בצלאל ל"ש כלל גמירי כו' דארון נושא נושאיו ול"ה משא כלל וא"ש רמב"ן, וע"ע בשפתי צדיק אות ט"ז, אך זה צ"ע דגמ' מייתי ארון ט' וכפרת טפח הרי י', ובארון דשברי לוחות אולי ל"ה כפרת, ואף אם הי' מנ"ל דגבהו טפח וע' פני"פ, וכל"ח ואמ"כ בזה, ומצאתי עוד בחת"ס או"ח סי' ע' שהביא קו' הנ"ל, וגם לרש"י צ"ע שהרי היו הכרובים למעלה, והו"ל משא כבידה למעלה מכתפיהם, ועוד מה צריך גמירי כו', שהרי עכ"פ הכי הוי דגובה ארון י"ט והיו הטבעות סמוך לכפרת, והלוי קומתו כשאר בנ"א הרי מוכח שהי' למעלה מי"ט, וצ"ל אי לאו דגמירי הו"א שלא נשאו הבד על הכתף, אלא הכניסו הבד בחבל ארוך והחבל נשאו על כתפיהם כדרך הכתפים שבזמנינו עש"ה, וע"ע במסגרת זהב בכלכלת שבת שתי' הקו' בפשיטות, דעיקר סברות גמ' דכל טונא כו' כלו' לכה"פ צריך שיהי' תלתא מלעיל דאל"כ מעכב הנסיעה, ושפיר מוכח דנושא משא למעלה מיו"ד חייב, אמנם אי נאמר כרמב"ן ניחא יותר להיות המשא נושא וגם ההוכחה מגמ' עולה כהוגן ע"ש, ובתוס' יומא ע"ב. ד"ה כתיב כ' דהי' ח' טבעות, בד' טבעות הי', ב' בדים קבועים דעליהם כ' לא יסירו כו' ובד' טבעות אחרות הי' נותנים ב' בדים, בשעה שהי' נושאים הארון והי' מסירין בשעת חניי' ובא"ע הביא ג"כ שהי' ח' טבעות ורמב"ן דחה, ובאוה"ח דחה ג"כ דעת תוס' וכ' דרך אחר שהי' בתוך הטבעות הקבועים עוד טבעות נעים ונדים ע"ש, וע' בשיח יצחק יומא שם בזה: