Pardes Yosef, Exodus 24:8

ויקח משה את הדם וזרק על העם, ובתרגום על מדבחא לכפרא על עמא וכ"כ רש"י ועשפ"ח, ובס' תולדות אדם ח"ב פ"א כ', דק' מנ"ל לתרגם להפוך פשט הפסוק דזריקה על העם, וגם סותר לכריתות ט'. אלא טבילה מנ"ל דכ' ויזרוק על העם ואין הזאה בלא טבילה, וי"ל דביבמות ע"ו: גר שמל ולא טבל ובתוס' בע"ב ד"ה ור"י, א"נ משום ר"א איצטריך ה"ט דמסיק כו', משמע דר"א חולק על ר"י סובר יש הזאה בלא טבילה, וק' דהא ר"י לא מדעתי' אמר כן ויליף מקרא, אך י"ל דר"א ג"כ ס"ל כר"י דאין הזאה בלא טבילה, רק דמ"ש ויזרק על העם פי' שזרק על המזבח לכפר על העם, נמצא דל"ה כלל הזאה ול"צ טבילה, וע' מגילה ג'. ת' אונקלס מפי ר"א ור"י, ופי' מפו' פעמים מר"א ופעמים שמע מר"י, וי"ל כאן התרגום מפי ר"א אמר עכ"ד בקיצור, וכ"כ בהגהות הגרצ"ח, וע' מיני תרגומא אריכות וס' נתינה לגר:
ובפשט הת' י"ל "על" העם, בעד או בשביל העם וה"ז מקרא קצר, ובאסתר (ד' ה') ותצוהו על מרדכי שפי' על דבר מרדכי, וכן בשופטים (ט' י"ז) נלחם אבי עליכם שפי' בגללכם, ומ"א (ה' י"ג) וידבר על הבהמה, וכ"פ רש"י ר"ה ל"א: ד"ה צריך, דהזאת דם הי' על העם והרצאת דם על מזבח וכ"כ בכריתות שם ועמהרש"א ר"ה, והענין כי הזריקה הא' שעל המזבח בפסוק ו' עשה בה את המזבח שליח לה' לבדו להביאו לידי חיוב הברית ע"י קבלת הדם, וכשנזרק תיכף קרא ס' הברית באזני העם וקבלוהו, ואח"כ רצה להביא גם העם במסורת הברית ע"י הזריקה על המזבח כמ"ש הספורנו ואברבנאל, וזה לכפרא על עמא שנתגיירו עי"ז וכמ"ש בכריתות שאבותינו לא נכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דמים ופרש"י זריקה על המזבח, וע' בזה בס' יכהן פאר כריתות ט'.:
והא דגר צריך מילה וטבילה והרצאת דמים, הק' בשו"ת אבני נזר יו"ד שמ"ז דלמה לא מצינו בשום מקום שיהי' צריך להזות עליהם, דהא ילפי' מאבותינו ושם הי' הזאת דמים על העם ע"ש, וע"ע בפי' רגמ"ה על כריתות ותוס' יומא ד'. ד"ה הזאה דהי' הזאה על העם, וכ"כ במכילתא יתרו ובויק"ר פ"ו, ובא"ע כ' דזרק על הזקנים שהם כנגד כל ישראל, ובגמ' הנ"ל לא משמע כן דילפי' דאין הזאה בלא טבילה הרי דזרק על כל העם, ובחלקת יואב מ"ת סי' ח' חידש הא דיבמות מ"ו. בגר בין מל ולא טבל או טבל ולא מל אינו גר, ע"ע אין דינן שוה דמל ולא טבל הוא כעכו"ם גמור ועושה יי"נ במגעו אבל טבל ולא מל אע"פ שעדיין לא נעשה גר לגמרי ע"מ נתקדש קצת ע"י הטבילה ואסור לעבור על כל עבירות כישראל, וגם הב"ד יכולין לכופו שימול ע"ש אריכות בראיות, ובאמת כ"כ האב"נ יו"ד שד"מ, שטבל ולא מל לא חשוב נכרי שבטבילה לבד נעשה ישראל אלא שמילתו מעכבתו לישא בת ישראל עד שימול ע"ש, ובמח"כ לא ראו הבה"ג הל' מילה גר שמל ולא טבל או שטבל ולא מל ה"ה כגוי לכל דברי' ועושה יי"נ, וכ"כ בריטב"א יבמות שם דטבל ולא מל גרע ממל ולא טבל ע"ש, וברשמי שאלה אות ה' אריכות, וערדב"ז ח"ג רט"ו, אמונת חכמים פי"ד, שד"ח כללים מער' ת' כלל נ"ג, הגהות רצ"ח יומא ד', ושו"ת חדות יעקב אה"ע ל"א אות ז' מ"ש בתיב"ע, וע"ע בהגהות מהרש"ם על ש"ס פסחים ס"ט., ושו"ת חבלים בנעימים ח"ד נ"ד: